1 ויהי כשׁמע כל־מלכי האמרי אשׁר בעבר הירדן ימה וכל־מלכי הכנעני אשׁר על־הים את אשׁר־הובישׁ יהוה את־מי הירדן מפני בני־ישׂראל עד־עברנו וימס לבבם ולא־היה בם עוד רוח מפני בני־ישׂראל׃
2 בעת ההיא אמר יהוה אל־יהושׁע עשׂה לך חרבות צרים ושׁוב מל את־בני־ישׂראל שׁנית׃
3 ויעשׂ־לו יהושׁע חרבות צרים וימל את־בני ישׂראל אל־גבעת הערלות׃
4 וזה הדבר אשׁר־מל יהושׁע כל־העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשׁי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃
5 כי־מלים היו כל־העם היצאים וכל־העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא־מלו׃
6 כי ארבעים שׁנה הלכו בני־ישׂראל במדבר עד־תם כל־הגוי אנשׁי המלחמה היצאים ממצרים אשׁר לא־שׁמעו בקול יהוה אשׁר נשׁבע יהוה להם לבלתי הראותם את־הארץ אשׁר נשׁבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבשׁ׃
7 ואת־בניהם הקים תחתם אתם מל יהושׁע כי־ערלים היו כי לא־מלו אותם בדרך׃
8 ויהי כאשׁר־תמו כל־הגוי להמול וישׁבו תחתם במחנה עד חיותם׃
9 ויאמר יהוה אל־יהושׁע היום גלותי את־חרפת מצרים מעליכם ויקרא שׁם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃
10 ויחנו בני־ישׂראל בגלגל ויעשׂו את־הפסח בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בערב בערבות יריחו׃
11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃
12 וישׁבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא־היה עוד לבני ישׂראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשׁנה ההיא׃
13 ויהי בהיות יהושׁע ביריחו וישׂא עיניו וירא והנה־אישׁ עמד לנגדו וחרבו שׁלופה בידו וילך יהושׁע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם־לצרינו׃
14 ויאמר לא כי אני שׂר־צבא־יהוה עתה באתי ויפל יהושׁע אל־פניו ארצה וישׁתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל־עבדו׃
15 ויאמר שׂר־צבא יהוה אל־יהושׁע שׁל־נעלך מעל רגלך כי המקום אשׁר אתה עמד עליו קדשׁ הוא ויעשׂ יהושׁע כן׃