1 ואלה אשׁר־נחלו בני־ישׂראל בארץ כנען אשׁר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושׁע בן־נון וראשׁי אבות המטות לבני ישׂראל׃
2 בגורל נחלתם כאשׁר צוה יהוה ביד־משׁה לתשׁעת המטות וחצי המטה׃
3 כי־נתן משׁה נחלת שׁני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא־נתן נחלה בתוכם׃
4 כי־היו בני־יוסף שׁני מטות מנשׁה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים בארץ כי אם־ערים לשׁבת ומגרשׁיהם למקניהם ולקנינם׃
5 כאשׁר צוה יהוה את־משׁה כן עשׂו בני ישׂראל ויחלקו את־הארץ׃
6 ויגשׁו בני־יהודה אל־יהושׁע בגלגל ויאמר אליו כלב בן־יפנה הקנזי אתה ידעת את־הדבר אשׁר־דבר יהוה אל־משׁה אישׁ־האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדשׁ ברנע׃
7 בן־ארבעים שׁנה אנכי בשׁלח משׁה עבד־יהוה אתי מקדשׁ ברנע לרגל את־הארץ ואשׁב אתו דבר כאשׁר עם־לבבי׃
8 ואחי אשׁר עלו עמי המסיו את־לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי׃
9 וישׁבע משׁה ביום ההוא לאמר אם־לא הארץ אשׁר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד־עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי׃
10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשׁר דבר זה ארבעים וחמשׁ שׁנה מאז דבר יהוה את־הדבר הזה אל־משׁה אשׁר־הלך ישׂראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן־חמשׁ ושׁמונים שׁנה׃
11 עודני היום חזק כאשׁר ביום שׁלח אותי משׁה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא׃
12 ועתה תנה־לי את־ההר הזה אשׁר־דבר יהוה ביום ההוא כי אתה־שׁמעת ביום ההוא כי־ענקים שׁם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשׁתים כאשׁר דבר יהוה׃
13 ויברכהו יהושׁע ויתן את־חברון לכלב בן־יפנה לנחלה׃
14 על־כן היתה־חברון לכלב בן־יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשׁר מלא אחרי יהוה אלהי ישׂראל׃
15 ושׁם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שׁקטה ממלחמה׃