1 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
2 דברו אל־בני ישׂראל ואמרתם אלהם אישׁ אישׁ כי יהיה זב מבשׂרו זובו טמא הוא׃
3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשׂרו את־זובו או־החתים בשׂרו מזובו טמאתו הוא׃
4 כל־המשׁכב אשׁר ישׁכב עליו הזב יטמא וכל־הכלי אשׁר־ישׁב עליו יטמא׃
5 ואישׁ אשׁר יגע במשׁכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
6 והישׁב על־הכלי אשׁר־ישׁב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
7 והנגע בבשׂר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
8 וכי־ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
9 וכל־המרכב אשׁר ירכב עליו הזב יטמא׃
10 וכל־הנגע בכל אשׁר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב והנושׂא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
11 וכל אשׁר יגע־בו הזב וידיו לא־שׁטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
12 וכלי־חרשׂ אשׁר־יגע־בו הזב ישׁבר וכל־כלי־עץ ישׁטף במים׃
13 וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שׁבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשׂרו במים חיים וטהר׃
14 וביום השׁמיני יקח־לו שׁתי תרים או שׁני בני יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד ונתנם אל־הכהן׃
15 ועשׂה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃
16 ואישׁ כי־תצא ממנו שׁכבת־זרע ורחץ במים את־כל־בשׂרו וטמא עד־הערב׃
17 וכל־בגד וכל־עור אשׁר־יהיה עליו שׁכבת־זרע וכבס במים וטמא עד־הערב׃
18 ואשׁה אשׁר ישׁכב אישׁ אתה שׁכבת־זרע ורחצו במים וטמאו עד־הערב׃
19 ואשׁה כי־תהיה זבה דם יהיה זבה בבשׂרה שׁבעת ימים תהיה בנדתה וכל־הנגע בה יטמא עד־הערב׃ [1] [3]
20 וכל אשׁר תשׁכב עליו בנדתה יטמא וכל אשׁר־תשׁב עליו יטמא׃
21 וכל־הנגע במשׁכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ [2]
22 וכל־הנגע בכל־כלי אשׁר־תשׁב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
23 ואם על־המשׁכב הוא או על־הכלי אשׁר־הוא ישׁבת־עליו בנגעו־בו יטמא עד־הערב׃
24 ואם שׁכב ישׁכב אישׁ אתה ותהי נדתה עליו וטמא שׁבעת ימים וכל־המשׁכב אשׁר־ישׁכב עליו יטמא׃
25 ואשׁה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת־נדתה או כי־תזוב על־נדתה כל־ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃
26 כל־המשׁכב אשׁר־תשׁכב עליו כל־ימי זובה כמשׁכב נדתה יהיה־לה וכל־הכלי אשׁר תשׁב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃
27 וכל־הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
28 ואם־טהרה מזובה וספרה לה שׁבעת ימים ואחר תטהר׃
29 וביום השׁמיני תקח־לה שׁתי תרים או שׁני בני יונה והביאה אותם אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃
30 ועשׂה הכהן את־האחד חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃
31 והזרתם את־בני־ישׂראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את־משׁכני אשׁר בתוכם׃
32 זאת תורת הזב ואשׁר תצא ממנו שׁכבת־זרע לטמאה־בה׃
33 והדוה בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה ולאישׁ אשׁר ישׁכב עם־טמאה׃