1 ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפשׁ לא־יטמא בעמיו׃
2 כי אם־לשׁארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃
3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשׁר לא־היתה לאישׁ לה יטמא׃
4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃
5 לא־יקרחה קרחה בראשׁם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשׂרם לא ישׂרטו שׂרטת׃
6 קדשׁים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שׁם אלהיהם כי את־אשׁי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדשׁ׃
7 אשׁה זנה וחללה לא יקחו ואשׁה גרושׁה מאישׁה לא יקחו כי־קדשׁ הוא לאלהיו׃
8 וקדשׁתו כי־את־לחם אלהיך הוא מקריב קדשׁ יהיה־לך כי קדושׁ אני יהוה מקדשׁכם׃
9 ובת אישׁ כהן כי תחל לזנות את־אביה היא מחללת באשׁ תשׂרף׃ [1]
10 והכהן הגדול מאחיו אשׁר־יוצק על־ראשׁו שׁמן המשׁחה ומלא את־ידו ללבשׁ את־הבגדים את־ראשׁו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃
11 ועל כל־נפשׁת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃
12 ומן־המקדשׁ לא יצא ולא יחלל את מקדשׁ אלהיו כי נזר שׁמן משׁחת אלהיו עליו אני יהוה׃
13 והוא אשׁה בבתוליה יקח׃
14 אלמנה וגרושׁה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשׁה׃
15 ולא־יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשׁו׃
16 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
17 דבר אל־אהרן לאמר אישׁ מזרעך לדרתם אשׁר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃
18 כי כל־אישׁ אשׁר־בו מום לא יקרב אישׁ עור או פסח או חרם או שׂרוע׃
19 או אישׁ אשׁר־יהיה בו שׁבר רגל או שׁבר יד׃
20 או־גבן או־דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשׁך׃
21 כל־אישׁ אשׁר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגשׁ להקריב את־אשׁי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגשׁ להקריב׃
22 לחם אלהיו מקדשׁי הקדשׁים ומן־הקדשׁים יאכל׃
23 אך אל־הפרכת לא יבא ואל־המזבח לא יגשׁ כי־מום בו ולא יחלל את־מקדשׁי כי אני יהוה מקדשׁם׃
24 וידבר משׁה אל־אהרן ואל־בניו ואל־כל־בני ישׂראל׃