1 וידבר יהוה אל־משׁה בהר סיני לאמר׃
2 דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשׁר אני נתן לכם ושׁבתה הארץ שׁבת ליהוה׃
3 שׁשׁ שׁנים תזרע שׂדך ושׁשׁ שׁנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה׃
4 ובשׁנה השׁביעת שׁבת שׁבתון יהיה לארץ שׁבת ליהוה שׂדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ [2]
5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שׁנת שׁבתון יהיה לארץ׃
6 והיתה שׁבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשׂכירך ולתושׁבך הגרים עמך׃
7 ולבהמתך ולחיה אשׁר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃
8 וספרת לך שׁבע שׁבתת שׁנים שׁבע שׁנים שׁבע פעמים והיו לך ימי שׁבע שׁבתת השׁנים תשׁע וארבעים שׁנה׃
9 והעברת שׁופר תרועה בחדשׁ השׁבעי בעשׂור לחדשׁ ביום הכפרים תעבירו שׁופר בכל־ארצכם׃
10 וקדשׁתם את שׁנת החמשׁים שׁנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישׁביה יובל הוא תהיה לכם ושׁבתם אישׁ אל־אחזתו ואישׁ אל־משׁפחתו תשׁבו׃
11 יובל הוא שׁנת החמשׁים שׁנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־ספיחיה ולא תבצרו את־נזריה׃
12 כי יובל הוא קדשׁ תהיה לכם מן־השׂדה תאכלו את־תבואתה׃
13 בשׁנת היובל הזאת תשׁבו אישׁ אל־אחזתו׃
14 וכי־תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל־תונו אישׁ את־אחיו׃
15 במספר שׁנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שׁני־תבואת ימכר־לך׃
16 לפי רב השׁנים תרבה מקנתו ולפי מעט השׁנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃
17 ולא תונו אישׁ את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃
18 ועשׂיתם את־חקתי ואת־משׁפטי תשׁמרו ועשׂיתם אתם וישׁבתם על־הארץ לבטח׃
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשׂבע וישׁבתם לבטח עליה׃
20 וכי תאמרו מה־נאכל בשׁנה השׁביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־תבואתנו׃
21 וצויתי את־ברכתי לכם בשׁנה השׁשׁית ועשׂת את־התבואה לשׁלשׁ השׁנים׃
22 וזרעתם את השׁנה השׁמינת ואכלתם מן־התבואה ישׁן עד השׁנה התשׁיעת עד־בוא תבואתה תאכלו ישׁן׃
23 והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושׁבים אתם עמדי׃ [1]
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃
25 כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃
26 ואישׁ כי לא יהיה־לו גאל והשׂיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃
27 וחשׁב את־שׁני ממכרו והשׁיב את־העדף לאישׁ אשׁר מכר־לו ושׁב לאחזתו׃
28 ואם לא־מצאה ידו די השׁיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שׁנת היובל ויצא ביבל ושׁב לאחזתו׃
29 ואישׁ כי־ימכר בית־מושׁב עיר חומה והיתה גאלתו עד־תם שׁנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃
30 ואם לא־יגאל עד־מלאת לו שׁנה תמימה וקם הבית אשׁר־בעיר אשׁר־לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃
31 ובתי החצרים אשׁר אין־להם חמה סביב על־שׂדה הארץ יחשׁב גאלה תהיה־לו וביבל יצא׃
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃
33 ואשׁר יגאל מן־הלוים ויצא ממכר־בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישׂראל׃
34 ושׂדה מגרשׁ עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם׃
35 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושׁב וחי עמך׃
36 אל־תקח מאתו נשׁך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃
37 את־כספך לא־תתן לו בנשׁך ובמרבית לא־תתן אכלך׃
38 אני יהוה אלהיכם אשׁר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃
39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד׃
40 כשׂכיר כתושׁב יהיה עמך עד־שׁנת היבל יעבד עמך׃
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושׁב אל־משׁפחתו ואל־אחזת אבתיו ישׁוב׃
42 כי־עבדי הם אשׁר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃
43 לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃
44 ועבדך ואמתך אשׁר יהיו־לך מאת הגוים אשׁר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃
45 וגם מבני התושׁבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשׁפחתם אשׁר עמכם אשׁר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשׁת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני־ישׂראל אישׁ באחיו לא־תרדה בו בפרך׃
47 וכי תשׂיג יד גר ותושׁב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושׁב עמך או לעקר משׁפחת גר׃
48 אחרי נמכר גאלה תהיה־לו אחד מאחיו יגאלנו׃
49 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משׁאר בשׂרו ממשׁפחתו יגאלנו או־השׂיגה ידו ונגאל׃
50 וחשׁב עם־קנהו משׁנת המכרו לו עד שׁנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שׁנים כימי שׂכיר יהיה עמו׃
51 אם־עוד רבות בשׁנים לפיהן ישׁיב גאלתו מכסף מקנתו׃
52 ואם־מעט נשׁאר בשׁנים עד־שׁנת היבל וחשׁב־לו כפי שׁניו ישׁיב את־גאלתו׃
53 כשׂכיר שׁנה בשׁנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך לעיניך׃
54 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשׁנת היבל הוא ובניו עמו׃
55 כי־לי בני־ישׂראל עבדים עבדי הם אשׁר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃