1 והיה באחרית הימים יהיה הר בית־יהוה נכון בראשׁ ההרים ונשׂא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃
2 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל־הר־יהוה ואל־בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציוןתצא תורה ודבר־יהוה מירושׁלם׃ [1]
3 ושׁפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישׂאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה׃ [2]
4 וישׁבו אישׁ תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי־פי יהוה צבאות דבר׃ [3] [4]
5 כי כל־העמים ילכו אישׁ בשׁם אלהיו ואנחנו נלך בשׁם־יהוה אלהינו לעולם ועד׃ [5]
6 ביום ההוא נאם־יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשׁר הרעתי׃
7 ושׂמתי את־הצלעה לשׁארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד־עולם׃
8 ואתה מגדל־עדר עפל בת־ציון עדיך תאתה ובאה הממשׁלה הראשׁנה ממלכת לבת־ירושׁלם׃
9 עתה למה תריעי רע המלך אין־בך אם־יועצך אבד כי־החזיקך חיל כיולדה׃
10 חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושׁכנת בשׂדה ובאת עד־בבל שׁם תנצלי שׁם יגאלך יהוה מכף איביך׃
11 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
12 והמה לא ידעו מחשׁבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
13 קומי ודושׁי בת־ציון כי־קרנך אשׂים ברזל ופרסתיך אשׂים נחושׁה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל־הארץ׃
14 עתה תתגדדי בת־גדוד מצור שׂם עלינו בשׁבט יכו על־הלחי את שׁפט ישׂראל׃