1 ויהי כאשׁר נשׁמע לסנבלט וטוביה ולגשׁם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את־החומה ולא־נותר בה פרץ גם עד־העת ההיא דלתות לא־העמדתי בשׁערים׃
2 וישׁלח סנבלט וגשׁם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשׁבים לעשׂות לי רעה׃
3 ואשׁלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשׂה ולא אוכל לרדת למה תשׁבת המלאכה כאשׁר ארפה וירדתי אליכם׃
4 וישׁלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשׁיב אותם כדבר הזה׃
5 וישׁלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישׁית את־נערו ואגרת פתוחה בידו׃
6 כתוב בה בגוים נשׁמע וגשׁמו אמר אתה והיהודים חשׁבים למרוד על־כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃
7 וגם־נביאים העמדת לקרא עליך בירושׁלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישׁמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃
8 ואשׁלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשׁר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם׃
9 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן־המלאכה ולא תעשׂה ועתה חזק את־ידי׃
10 ואני־באתי בית שׁמעיה בן־דליה בן־מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל־בית האלהים אל־תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃
11 ואמרה האישׁ כמוני יברח ומי כמוני אשׁר־יבוא אל־ההיכל וחי לא אבוא׃
12 ואכירה והנה לא־אלהים שׁלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שׂכרו׃
13 למען שׂכור הוא למען־אירא ואעשׂה־כן וחטאתי והיה להם לשׁם רע למען יחרפוני׃
14 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשׂיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשׁר היו מיראים אותי׃
15 ותשׁלם החומה בעשׂרים וחמשׁה לאלול לחמשׁים ושׁנים יום׃
16 ויהי כאשׁר שׁמעו כל־אויבינו ויראו כל־הגוים אשׁר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשׂתה המלאכה הזאת׃
17 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על־טוביה ואשׁר לטוביה באות אליהם׃
18 כי־רבים ביהודה בעלי שׁבועה לו כי־חתן הוא לשׁכניה בן־ארח ויהוחנן בנו לקח את־בת־משׁלם בן ברכיה׃
19 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שׁלח טוביה ליראני׃