1 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃ [1]
2 זאת חקת התורה אשׁר־צוה יהוה לאמר דבר אל־בני ישׂראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשׁר אין־בה מום אשׁר לא־עלה עליה על׃
3 ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל־מחוץ למחנה ושׁחט אתה לפניו׃
4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שׁבע פעמים׃
5 ושׂרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשׂרה ואת־דמה על־פרשׁה ישׂרף׃
6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושׁני תולעת והשׁליך אל־תוך שׂרפת הפרה׃
7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשׂרו במים ואחר יבא אל־המחנה וטמא הכהן עד־הערב׃
8 והשׂרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשׂרו במים וטמא עד־הערב׃
9 ואסף אישׁ טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישׂראל למשׁמרת למי נדה חטאת הוא׃
10 וכבס האסף את־אפר הפרה את־בגדיו וטמא עד־הערב והיתה לבני ישׂראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃
11 הנגע במת לכל־נפשׁ אדם וטמא שׁבעת ימים׃
12 הוא יתחטא־בו ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי לא יטהר׃
13 כל־הנגע במת בנפשׁ האדם אשׁר־ימות ולא יתחטא את־משׁכן יהוה טמא ונכרתה הנפשׁ ההוא מישׂראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃
14 זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשׁר באהל יטמא שׁבעת ימים׃
15 וכל כלי פתוח אשׁר אין־צמיד פתיל עליו טמא הוא׃
16 וכל אשׁר־יגע על־פני השׂדה בחלל־חרב או במת או־בעצם אדם או בקבר יטמא שׁבעת ימים׃
17 ולקחו לטמא מעפר שׂרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל־כלי׃
18 ולקח אזוב וטבל במים אישׁ טהור והזה על־האהל ועל־כל־הכלים ועל־הנפשׁות אשׁר היו־שׁם ועל־הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃
19 והזה הטהר על־הטמא ביום השׁלישׁי וביום השׁביעי וחטאו ביום השׁביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃
20 ואישׁ אשׁר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפשׁ ההוא מתוך הקהל כי את־מקדשׁ יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא׃
21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי־הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד־הערב׃
22 וכל אשׁר־יגע־בו הטמא יטמא והנפשׁ הנגעת תטמא עד־הערב׃