1 וידבר יהוה אל־משׁה במדבר־סיני בשׁנה השׁנית לצאתם מארץ מצרים בחדשׁ הראשׁון לאמר׃
2 ויעשׂו בני־ישׂראל את־הפסח במועדו׃
3 בארבעה עשׂר־יום בחדשׁ הזה בין הערבים תעשׂו אתו במעדו ככל־חקתיו וככל־משׁפטיו תעשׂו אתו׃
4 וידבר משׁה אל־בני ישׂראל לעשׂת הפסח׃
5 ויעשׂו את־הפסח בראשׁון בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בין הערבים במדבר סיני ככל אשׁר צוה יהוה את־משׁה כן עשׂו בני ישׂראל׃
6 ויהי אנשׁים אשׁר היו טמאים לנפשׁ אדם ולא־יכלו לעשׂת־הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משׁה ולפני אהרן ביום ההוא׃
7 ויאמרו האנשׁים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפשׁ אדם למה נגרע לבלתי הקריב את־קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישׂראל׃
8 ויאמר אלהם משׁה עמדו ואשׁמעה מה־יצוה יהוה לכם׃
9 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
10 דבר אל־בני ישׂראל לאמר אישׁ אישׁ כי־יהיה־טמא לנפשׁ או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשׂה פסח ליהוה׃
11 בחדשׁ השׁני בארבעה עשׂר יום בין הערבים יעשׂו אתו על־מצות ומררים יאכלהו׃
12 לא־ישׁאירו ממנו עד־בקר ועצם לא ישׁברו־בו ככל־חקת הפסח יעשׂו אתו׃
13 והאישׁ אשׁר־הוא טהור ובדרך לא־היה וחדל לעשׂות הפסח ונכרתה הנפשׁ ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישׂא האישׁ ההוא׃
14 וכי־יגור אתכם גר ועשׂה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשׁפטו כן יעשׂה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
15 וביום הקים את־המשׁכן כסה הענן את־המשׁכן לאהל העדת ובערב יהיה על־המשׁכן כמראה־אשׁ עד־בקר׃ [1]
16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה־אשׁ לילה׃
17 ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי־כן יסעו בני ישׂראל ובמקום אשׁר ישׁכן־שׁם הענן שׁם יחנו בני ישׂראל׃
18 על־פי יהוה יסעו בני ישׂראל ועל־פי יהוה יחנו כל־ימי אשׁר ישׁכן הענן על־המשׁכן יחנו׃
19 ובהאריך הענן על־המשׁכן ימים רבים ושׁמרו בני־ישׂראל את־משׁמרת יהוה ולא יסעו׃
20 וישׁ אשׁר יהיה הענן ימים מספר על־המשׁכן על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו׃
21 וישׁ אשׁר־יהיה הענן מערב עד־בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃
22 או־ימים או־חדשׁ או־ימים בהאריך הענן על־המשׁכן לשׁכן עליו יחנו בני־ישׂראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃
23 על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו את־משׁמרת יהוה שׁמרו על־פי יהוה ביד־משׁה׃