1 חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שׁמועה שׁמענו מאת יהוה וציר בגוים שׁלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃
2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃
3 זדון לבך השׁיאך שׁכני בחגוי־סלע מרום שׁבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃
4 אם־תגביה כנשׁר ואם־בין כוכבים שׂים קנך משׁם אורידך נאם־יהוה׃
5 אם־גנבים באו־לך אם־שׁודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישׁאירו עללות׃
6 איך נחפשׂו עשׂו נבעו מצפניו׃
7 עד־הגבול שׁלחוך כל אנשׁי בריתך השׁיאוך יכלו לך אנשׁי שׁלמך לחמך ישׂימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃
8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשׂו׃
9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת־אישׁ מהר עשׂו מקטל׃
10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושׁה ונכרת לעולם׃
11 ביום עמדך מנגד ביום שׁבות זרים חילו ונכרים באו שׁערו ועל־ירושׁלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃
12 ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשׂמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃
13 אל־תבוא בשׁער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשׁלחנה בחילו ביום אידו׃
14 ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שׂרידיו ביום צרה׃
15 כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשׁר עשׂית יעשׂה לך גמלך ישׁוב בראשׁך׃
16 כי כאשׁר שׁתיתם על־הר קדשׁי ישׁתו כל־הגוים תמיד ושׁתו ולעו והיו כלוא היו׃ [1]
17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדשׁ וירשׁו בית יעקב את מורשׁיהם׃
18 והיה בית־יעקב אשׁ ובית יוסף להבה ובית עשׂו לקשׁ ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שׂריד לבית עשׂו כי יהוה דבר׃
19 וירשׁו הנגב את־הר עשׂו והשׁפלה את־פלשׁתים וירשׁו את־שׂדה אפרים ואת שׂדה שׁמרון ובנימן את־הגלעד׃
20 וגלת החל־הזה לבני ישׂראל אשׁר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושׁלם אשׁר בספרד ירשׁו את ערי הנגב׃
21 ועלו מושׁעים בהר ציון לשׁפט את־הר עשׂו והיתה ליהוה המלוכה׃ [2]