1 אל־תקנא באנשׁי רעה ואל־תתאו להיות אתם׃ [1]
2 כי־שׁד יהגה לבם ועמל שׂפתיהם תדברנה׃
3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃
4 ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים׃
5 גבר־חכם בעוז ואישׁ־דעת מאמץ־כח׃
6 כי בתחבלות תעשׂה־לך מלחמה ותשׁועה ברב יועץ׃
7 ראמות לאויל חכמות בשׁער לא יפתח־פיהו׃
8 מחשׁב להרע לו בעל־מזמות יקראו׃
9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃
10 התרפית ביום צרה צר כחכה׃
11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשׂוך׃
12 כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות הוא־יבין ונצר נפשׁך הוא ידע והשׁיב לאדם כפעלו׃
13 אכל־בני דבשׁ כי־טוב ונפת מתוק על־חכך׃
14 כן דעה חכמה לנפשׁך אם־מצאת וישׁ אחרית ותקותך לא תכרת׃
15 אל־תארב רשׁע לנוה צדיק אל־תשׁדד רבצו׃
16 כי שׁבע יפול צדיק וקם ורשׁעים יכשׁלו ברעה׃
17 בנפל אויביך אל־תשׂמח ובכשׁלו אל־יגל לבך׃ [2]
18 פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשׁיב מעליו אפו׃
19 אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשׁעים׃
20 כי לא־תהיה אחרית לרע נר רשׁעים ידעך׃
21 ירא־את־יהוה בני ומלך עם־שׁונים אל־תתערב׃
22 כי־פתאם יקום אידם ופיד שׁניהם מי יודע׃
23 גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשׁפט בל־טוב׃
24 אמר לרשׁע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃
25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב׃
26 שׂפתים ישׁק משׁיב דברים נכחים׃
27 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשׂדה לך אחר ובנית ביתך׃
28 אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשׂפתיך׃
29 אל־תאמר כאשׁר עשׂה־לי כן אעשׂה־לו אשׁיב לאישׁ כפעלו׃
30 על־שׂדה אישׁ־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב׃
31 והנה עלה כלו קמשׂנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃
32 ואחזה אנכי אשׁית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃
33 מעט שׁנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשׁכב׃
34 ובא־מתהלך רישׁך ומחסריך כאישׁ מגן׃