1 בני שׁמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ [1]
2 שׁמר מצותי וחיה ותורתי כאישׁון עיניך׃
3 קשׁרם על־אצבעתיך כתבם על־לוח לבך׃
4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5 לשׁמרך מאשׁה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6 כי בחלון ביתי בעד אשׁנבי נשׁקפתי׃
7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר־לב׃
8 עבר בשׁוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9 בנשׁף־בערב יום באישׁון לילה ואפלה׃
10 והנה אשׁה לקראתו שׁית זונה ונצרת לב׃
11 המיה היא וסררת בביתה לא־ישׁכנו רגליה׃
12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל־פנה תארב׃
13 והחזיקה בו ונשׁקה־לו העזה פניה ותאמר לו׃
14 זבחי שׁלמים עלי היום שׁלמתי נדרי׃
15 על־כן יצאתי לקראתך לשׁחר פניך ואמצאך׃
16 מרבדים רבדתי ערשׂי חטבות אטון מצרים׃
17 נפתי משׁכבי מר אהלים וקנמון׃
18 לכה נרוה דדים עד־הבקר נתעלסה באהבים׃
19 כי אין האישׁ בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20 צרור־הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21 הטתו ברב לקחה בחלק שׂפתיה תדיחנו׃
22 הולך אחריה פתאם כשׁור אל־טבח יבוא וכעכס אל־מוסר אויל׃
23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל־פח ולא־ידע כי־בנפשׁו הוא׃
24 ועתה בנים שׁמעו־לי והקשׁיבו לאמרי־פי׃
25 אל־ישׂט אל־דרכיה לבך אל־תתע בנתיבותיה׃
26 כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה׃
27 דרכי שׁאול ביתה ירדות אל־חדרי־מות׃