1 תפלה לעני כי־יעטף ולפני יהוה ישׁפך שׂיחו׃
2 יהוה שׁמעה תפלתי ושׁועתי אליך תבוא׃
3 אל־תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃
4 כי־כלו בעשׁן ימי ועצמותי כמו־קד נחרו׃
5 הוכה־כעשׂב ויבשׁ לבי כי־שׁכחתי מאכל לחמי׃
6 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשׂרי׃
7 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
8 שׁקדתי ואהיה כצפור בודד על־גג׃
9 כל־היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשׁבעו׃
10 כי־אפר כלחם אכלתי ושׁקוי בבכי מסכתי׃
11 מפני־זעמך וקצפך כי נשׂאתני ותשׁליכני׃
12 ימי כצל נטוי ואני כעשׂב איבשׁ׃
13 ואתה יהוה לעולם תשׁב וזכרך לדר ודר׃
14 אתה תקום תרחם ציון כי־עת לחננה כי־בא מועד׃
15 כי־רצו עבדיך את־אבניה ואת־עפרה יחננו׃
16 וייראו גוים את־שׁם יהוה וכל־מלכי הארץ את־כבודך׃
17 כי־בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ [1]
18 פנה אל־תפלת הערער ולא־בזה את־תפלתם׃
19 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל־יה׃
20 כי־השׁקיף ממרום קדשׁו יהוה משׁמים אל־ארץ הביט׃
21 לשׁמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃
22 לספר בציון שׁם יהוה ותהלתו בירושׁלם׃
23 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את־יהוה׃
24 ענה בדרך כחו קצר ימי׃
25 אמר אלי אל־תעלני בחצי ימי בדור דורים שׁנותיך׃ [2]
26 לפנים הארץ יסדת ומעשׂה ידיך שׁמים׃
27 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבושׁ תחליפם ויחלפו׃
28 ואתה־הוא ושׁנותיך לא יתמו׃
29 בני־עבדיך ישׁכונו וזרעם לפניך יכון׃