1 תפלה למשׁה אישׁ־האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
2 בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד־עולם אתה אל׃ [1]
3 תשׁב אנושׁ עד־דכא ותאמר שׁובו בני־אדם׃
4 כי אלף שׁנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשׁמורה בלילה׃ [2]
5 זרמתם שׁנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
6 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבשׁ׃
7 כי־כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃
8 שׁת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃
9 כי כל־ימינו פנו בעברתך כלינו שׁנינו כמו־הגה׃
10 ימי־שׁנותינו בהם שׁבעים שׁנה ואם בגבורת שׁמונים שׁנה ורהבם עמל ואון כי־גז חישׁ ונעפה׃ [3]
11 מי־יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
13 שׁובה יהוה עד־מתי והנחם על־עבדיך׃
14 שׂבענו בבקר חסדך ונרננה ונשׂמחה בכל־ימינו׃
15 שׂמחנו כימות עניתנו שׁנות ראינו רעה׃
16 יראה אל־עבדיך פעלך והדרך על־בניהם׃
17 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשׂה ידינו כוננה עלינו ומעשׂה ידינו כוננהו׃