1 אחרי־כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז לאלהינו׃
2 כי־אמת וישר משפטיו כי־השיב גמול על־הזונה הגדולה אשר־השחיתה את־הארץ בתזנתה לדרש מידה את־דם־עבדיו׃
3 ויאמרו שנית הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃
4 ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על־פניהם וישתחוו לאלהים הישב על־הכסא ויאמרו אמן הללויה׃ [1]
5 וקול יוצא מן־הכסא ויאמר הללו את־אלהינו כל־עבדיו ויראיו הקטנים עם־הגדולים׃
6 ואשמע קול כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי־מלך אלהינו יהוה צבאות׃ [2]
7 נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃
8 וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃
9 ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל־משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃
10 ואפל לרגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל־תעשה־זאת עבד אני כמוך וחבר לך ולאחיך אשר עדות ישוע בפיהם השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃ [3]
11 וארא את־השמים נפתחים והנה־סוס לבן והרכב עליו יקרא לו נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃
12 ועיניו כלבת־אש ועטרות הרבה בראשו ולו שם כתוב אשר לא־ידע איש כי אם־הוא לבדו׃
13 והוא לבוש לבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃
14 וצבאות השמים יצאים אחריו על־סוסים לבנים והם מלבשים בגדי־בוץ לבן וטהור׃ [4]
15 ומפיו יצאת חרב חדה להכות את־הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת־אף אלהי הצבאות׃
16 ועל־בגדו ועל־ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃ [5]
17 וארא מלאך אחד עמד בשמש ויזעק קול גדול ויאמר אל־צפור כל־כנף אשר־תעוף בחצי השמים באו והאספו על־זבח הגדול אשר לאלהים׃
18 ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל־בני חורים ועבדים הקטנים עם־הגדולים׃
19 וארא את־החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם־הרכב על־הסוס ועם־צבאו׃
20 ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר־עשה האותות לפניה והדיח בהן את־נשאי תו־החיה והמשתחוים לצלמה ושניהם השלכו חיים באגם־האש הבער בגפרית׃ [6]
21 והנשארים נהרגו בחרב היוצאת מפי־הרכב על־הסוס וכל־העוף שבעו מבשרם׃