1 וארא השה פתח אחד מן־שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת וקולו כקול רעם לאמר בא וראה׃
2 ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן־לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃
3 וכפתחו את־החותם השני ואשמע את־החיה השנית אמרת בא וראה׃
4 ויצא סוס שני והוא אדם ולרכבו נתן להעביר את־השלום מן־הארץ למען יהרגו איש את־אחיו ותנתן־לו חרב גדולה׃
5 וכפתחו את־החותם השלישי ואשמע את־החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר וביד רכבו מאזנים׃
6 ואשמע קול מתוך ארבע החיות אמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת־השמן והיין אל־תשחת׃
7 וכפתחו את־החותם הרביעי ואשמע את־החיה הרביעית אמרת בא וראה׃
8 וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו מות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על־רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃
9 וכפתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את־נפשות הטבוחים על־דבר האלהים ועל־העדות אשר היתה בפיהם׃
10 ויזעקו בקול גדול ויאמרו אדני הקדוש והאמתי עד־מתי לא תשפט ולא־תקום את־דמינו מישבי הארץ׃
11 ויתן לכל־אחד מהם שמלה לבנה ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד־מלאת מספר חבריהם ואחיהם שסופם להרג כמוהם׃
12 וארא בפתחו את־החותם הששי והנה רעש גדול ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃
13 וכוכבי השמים נפלו ארצה כאשר תנוע תאנה ברוח חזקה והשליכה פגיה׃
14 והשמים משו כספר נגלל וכל־הר ואי ממקומם נעתקו׃
15 ומלכי הארץ והנגידים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל־עבד וכל־בן־חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
16 ויאמרו אל־ההרים ואל־הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על־הכסא ומפני חמת השה׃
17 כי בא יום אפו הגדול ומי יעמד׃