1 ויספו בני ישׂראל לעשׂות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־פלשׁתים ארבעים שׁנה׃
2 ויהי אישׁ אחד מצרעה ממשׁפחת הדני ושׁמו מנוח ואשׁתו עקרה ולא ילדה׃
3 וירא מלאך־יהוה אל־האשׁה ויאמר אליה הנה־נא את־עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
4 ועתה השׁמרי נא ואל־תשׁתי יין ושׁכר ואל־תאכלי כל־טמא׃
5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא־יעלה על־ראשׁו כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן והוא יחל להושׁיע את־ישׂראל מיד פלשׁתים׃
6 ותבא האשׁה ותאמר לאישׁה לאמר אישׁ האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שׁאלתיהו אי־מזה הוא ואת־שׁמו לא־הגיד לי׃
7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל־תשׁתי יין ושׁכר ואל־תאכלי כל־טמאה כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן עד־יום מותו׃
8 ויעתר מנוח אל־יהוה ויאמר בי אדוני אישׁ האלהים אשׁר שׁלחת יבוא־נא עוד אלינו ויורנו מה־נעשׂה לנער היולד׃
9 וישׁמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל־האשׁה והיא יושׁבת בשׂדה ומנוח אישׁה אין עמה׃
10 ותמהר האשׁה ותרץ ותגד לאישׁה ותאמר אליו הנה נראה אלי האישׁ אשׁר־בא ביום אלי׃
11 ויקם וילך מנוח אחרי אשׁתו ויבא אל־האישׁ ויאמר לו האתה האישׁ אשׁר־דברת אל־האשׁה ויאמר אני׃
12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה־יהיה משׁפט־הנער ומעשׂהו׃
13 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח מכל אשׁר־אמרתי אל־האשׁה תשׁמר׃
14 מכל אשׁר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושׁכר אל־תשׁת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשׁר־צויתיה תשׁמר׃
15 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה נעצרה־נא אותך ונעשׂה לפניך גדי עזים׃
16 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח אם־תעצרני לא־אכל בלחמך ואם־תעשׂה עלה ליהוה תעלנה כי לא־ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
17 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה מי שׁמך כי־יבא דבריך וכבדנוך׃
18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשׁאל לשׁמי והוא־פלאי׃
19 ויקח מנוח את־גדי העזים ואת־המנחה ויעל על־הצור ליהוה ומפלא לעשׂות ומנוח ואשׁתו ראים׃
20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השׁמימה ויעל מלאך־יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשׁתו ראים ויפלו על־פניהם ארצה׃
21 ולא־יסף עוד מלאך יהוה להראה אל־מנוח ואל־אשׁתו אז ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
22 ויאמר מנוח אל־אשׁתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
23 ותאמר לו אשׁתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא־לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את־כל־אלה וכעת לא השׁמיענו כזאת׃
24 ותלד האשׁה בן ותקרא את־שׁמו שׁמשׁון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃
25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה־דן בין צרעה ובין אשׁתאל׃