1 בימים ההם אין מלך בישׂראל ובימים ההם שׁבט הדני מבקשׁ־לו נחלה לשׁבת כי לא־נפלה לו עד־היום ההוא בתוך־שׁבטי ישׂראל בנחלה׃
2 וישׁלחו בני־דן ממשׁפחתם חמשׁה אנשׁים מקצותם אנשׁים בני־חיל מצרעה ומאשׁתאל לרגל את־הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את־הארץ ויבאו הר־אפרים עד־בית מיכה וילינו שׁם׃
3 המה עם־בית מיכה והמה הכירו את־קול הנער הלוי ויסורו שׁם ויאמרו לו מי־הביאך הלם ומה־אתה עשׂה בזה ומה־לך פה׃
4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשׂה לי מיכה וישׂכרני ואהי־לו לכהן׃
5 ויאמרו לו שׁאל־נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשׁר אנחנו הלכים עליה׃
6 ויאמר להם הכהן לכו לשׁלום נכח יהוה דרככם אשׁר תלכו־בה׃
7 וילכו חמשׁת האנשׁים ויבאו לישׁה ויראו את־העם אשׁר־בקרבה יושׁבת־לבטח כמשׁפט צדנים שׁקט ובטח ואין־מכלים דבר בארץ יורשׁ עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין־להם עם־אדם׃
8 ויבאו אל־אחיהם צרעה ואשׁתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃
9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את־הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשׁים אל־תעצלו ללכת לבא לרשׁת את־הארץ׃
10 כבאכם תבאו אל־עם בטח והארץ רחבת ידים כי־נתנה אלהים בידכם מקום אשׁר אין־שׁם מחסור כל־דבר אשׁר בארץ׃
11 ויסעו משׁם ממשׁפחת הדני מצרעה ומאשׁתאל שׁשׁ־מאות אישׁ חגור כלי מלחמה׃
12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על־כן קראו למקום ההוא מחנה־דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃
13 ויעברו משׁם הר־אפרים ויבאו עד־בית מיכה׃
14 ויענו חמשׁת האנשׁים ההלכים לרגל את־הארץ לישׁ ויאמרו אל־אחיהם הידעתם כי ישׁ בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה־תעשׂו׃
15 ויסורו שׁמה ויבאו אל־בית־הנער הלוי בית מיכה וישׁאלו־לו לשׁלום׃
16 ושׁשׁ־מאות אישׁ חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השׁער אשׁר מבני־דן׃
17 ויעלו חמשׁת האנשׁים ההלכים לרגל את־הארץ באו שׁמה לקחו את־הפסל ואת־האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה והכהן נצב פתח השׁער ושׁשׁ־מאות האישׁ החגור כלי המלחמה׃
18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את־פסל האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשׂים׃
19 ויאמרו לו החרשׁ שׂים־ידך על־פיך ולך עמנו והיה־לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית אישׁ אחד או היותך כהן לשׁבט ולמשׁפחה בישׂראל׃
20 וייטב לב הכהן ויקח את־האפוד ואת־התרפים ואת־הפסל ויבא בקרב העם׃
21 ויפנו וילכו וישׂימו את־הטף ואת־המקנה ואת־הכבודה לפניהם׃
22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשׁים אשׁר בבתים אשׁר עם־בית מיכה נזעקו וידביקו את־בני־דן׃
23 ויקראו אל־בני־דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה־לך כי נזעקת׃
24 ויאמר את־אלהי אשׁר־עשׂיתי לקחתם ואת־הכהן ותלכו ומה־לי עוד ומה־זה תאמרו אלי מה־לך׃
25 ויאמרו אליו בני־דן אל־תשׁמע קולך עמנו פן־יפגעו בכם אנשׁים מרי נפשׁ ואספתה נפשׁך ונפשׁ ביתך׃
26 וילכו בני־דן לדרכם וירא מיכה כי־חזקים המה ממנו ויפן וישׁב אל־ביתו׃
27 והמה לקחו את אשׁר־עשׂה מיכה ואת־הכהן אשׁר היה־לו ויבאו על־לישׁ על־עם שׁקט ובטח ויכו אותם לפי־חרב ואת־העיר שׂרפו באשׁ׃
28 ואין מציל כי רחוקה־היא מצידון ודבר אין־להם עם־אדם והיא בעמק אשׁר לבית־רחוב ויבנו את־העיר וישׁבו בה׃
29 ויקראו שׁם־העיר דן בשׁם דן אביהם אשׁר יולד לישׂראל ואולם לישׁ שׁם־העיר לראשׁנה׃
30 ויקימו להם בני־דן את־הפסל ויהונתן בן־גרשׁם בן־מנשׁה הוא ובניו היו כהנים לשׁבט הדני עד־יום גלות הארץ׃
31 וישׂימו להם את־פסל מיכה אשׁר עשׂה כל־ימי היות בית־האלהים בשׁלה׃