1 ויעשׂו בני־ישׂראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־מדין שׁבע שׁנים׃
2 ותעז יד־מדין על־ישׂראל מפני מדין עשׂו להם בני ישׂראל את־המנהרות אשׁר בהרים ואת־המערות ואת־המצדות׃
3 והיה אם־זרע ישׂראל ועלה מדין ועמלק ובני־קדם ועלו עליו׃
4 ויחנו עליהם וישׁחיתו את־יבול הארץ עד־בואך עזה ולא־ישׁאירו מחיה בישׂראל ושׂה ושׁור וחמור׃
5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי־ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשׁחתה׃
6 וידל ישׂראל מאד מפני מדין ויזעקו בני־ישׂראל אל־יהוה׃
7 ויהי כי־זעקו בני־ישׂראל אל־יהוה על אדות מדין׃
8 וישׁלח יהוה אישׁ נביא אל־בני ישׂראל ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃
9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל־לחציכם ואגרשׁ אותם מפניכם ואתנה לכם את־ארצם׃
10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את־אלהי האמרי אשׁר אתם יושׁבים בארצם ולא שׁמעתם בקולי׃
11 ויבא מלאך יהוה וישׁב תחת האלה אשׁר בעפרה אשׁר ליואשׁ אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃
12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃
13 ויאמר אליו גדעון בי אדני וישׁ יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל־זאת ואיה כל־נפלאתיו אשׁר ספרו־לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשׁנו יהוה ויתננו בכף־מדין׃
14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושׁעת את־ישׂראל מכף מדין הלא שׁלחתיך׃
15 ויאמר אליו בי אדני במה אושׁיע את־ישׂראל הנה אלפי הדל במנשׁה ואנכי הצעיר בבית אבי׃
16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את־מדין כאישׁ אחד׃
17 ויאמר אליו אם־נא מצאתי חן בעיניך ועשׂית לי אות שׁאתה מדבר עמי׃
18 אל־נא תמשׁ מזה עד־באי אליך והצאתי את־מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשׁב עד שׁובך׃
19 וגדעון בא ויעשׂ גדי־עזים ואיפת־קמח מצות הבשׂר שׂם בסל והמרק שׂם בפרור ויוצא אליו אל־תחת האלה ויגשׁ׃
20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את־הבשׂר ואת־המצות והנח אל־הסלע הלז ואת־המרק שׁפוך ויעשׂ כן׃
21 וישׁלח מלאך יהוה את־קצה המשׁענת אשׁר בידו ויגע בבשׂר ובמצות ותעל האשׁ מן־הצור ותאכל את־הבשׂר ואת־המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃
22 וירא גדעון כי־מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי־על־כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל־פנים׃
23 ויאמר לו יהוה שׁלום לך אל־תירא לא תמות׃
24 ויבן שׁם גדעון מזבח ליהוה ויקרא־לו יהוה שׁלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃
25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את־פר־השׁור אשׁר לאביך ופר השׁני שׁבע שׁנים והרסת את־מזבח הבעל אשׁר לאביך ואת־האשׁרה אשׁר־עליו תכרת׃
26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראשׁ המעוז הזה במערכה ולקחת את־הפר השׁני והעלית עולה בעצי האשׁרה אשׁר תכרת׃
27 ויקח גדעון עשׂרה אנשׁים מעבדיו ויעשׂ כאשׁר דבר אליו יהוה ויהי כאשׁר ירא את־בית אביו ואת־אנשׁי העיר מעשׂות יומם ויעשׂ לילה׃
28 וישׁכימו אנשׁי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשׁרה אשׁר־עליו כרתה ואת הפר השׁני העלה על־המזבח הבנוי׃
29 ויאמרו אישׁ אל־רעהו מי עשׂה הדבר הזה וידרשׁו ויבקשׁו ויאמרו גדעון בן־יואשׁ עשׂה הדבר הזה׃
30 ויאמרו אנשׁי העיר אל־יואשׁ הוצא את־בנך וימת כי נתץ את־מזבח הבעל וכי כרת האשׁרה אשׁר־עליו׃
31 ויאמר יואשׁ לכל אשׁר־עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם־אתם תושׁיעון אותו אשׁר יריב לו יומת עד־הבקר אם־אלהים הוא ירב לו כי נתץ את־מזבחו׃
32 ויקרא־לו ביום־ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את־מזבחו׃
33 וכל־מדין ועמלק ובני־קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃
34 ורוח יהוה לבשׁה את־גדעון ויתקע בשׁופר ויזעק אביעזר אחריו׃
35 ומלאכים שׁלח בכל־מנשׁה ויזעק גם־הוא אחריו ומלאכים שׁלח באשׁר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃
36 ויאמר גדעון אל־האלהים אם־ישׁך מושׁיע בידי את־ישׂראל כאשׁר דברת׃
37 הנה אנכי מציג את־גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ חרב וידעתי כי־תושׁיע בידי את־ישׂראל כאשׁר דברת׃
38 ויהי־כן וישׁכם ממחרת ויזר את־הגזה וימץ טל מן־הגזה מלוא הספל מים׃
39 ויאמר גדעון אל־האלהים אל־יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא־רק־הפעם בגזה יהי־נא חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ יהיה־טל׃
40 ויעשׂ אלהים כן בלילה ההוא ויהי־חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ היה טל׃