1 וישׁב המלאך הדבר בי ויעירני כאישׁ אשׁר־יעור משׁנתו׃
2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשׁה ושׁבעה נרתיה עליה שׁבעה ושׁבעה מוצקות לנרות אשׁר על־ראשׁה׃
3 ושׁנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על־שׂמאלה׃
4 ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי לאמר מה־אלה אדני׃
5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה־המה אלה ואמר לא אדני׃
6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר־יהוה אל־זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם־ברוחי אמר יהוה צבאות׃ [1]
7 מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישׁר והוציא את־האבן הראשׁה תשׁאות חן חן לה׃
8 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי־יהוה צבאות שׁלחני אליכם׃
10 כי מי בז ליום קטנות ושׂמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שׁבעה־אלה עיני יהוה המה משׁוטטים בכל־הארץ׃
11 ואען ואמר אליו מה־שׁני הזיתים האלה על־ימין המנורה ועל־שׂמאולה׃
12 ואען שׁנית ואמר אליו מה־שׁתי שׁבלי הזיתים אשׁר ביד שׁני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃
13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה־אלה ואמר לא אדני׃
14 ויאמר אלה שׁני בני־היצהר העמדים על־אדון כל־הארץ׃