1 משׂא דבר־יהוה בארץ חדרך ודמשׂק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שׁבטי ישׂראל׃
2 וגם־חמת תגבל־בה צר וצידון כי חכמה מאד׃
3 ותבן צר מצור לה ותצבר־כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃
4 הנה אדני יורשׁנה והכה בים חילה והיא באשׁ תאכל׃
5 תרא אשׁקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי־הבישׁ מבטה ואבד מלך מעזה ואשׁקלון לא תשׁב׃
6 וישׁב ממזר באשׁדוד והכרתי גאון פלשׁתים׃
7 והסרתי דמיו מפיו ושׁקציו מבין שׁניו ונשׁאר גם־הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃
8 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשׁב ולא־יעבר עליהם עוד נגשׂ כי עתה ראיתי בעיני׃
9 גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושׁלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושׁע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות׃ [1]
10 והכרתי־רכב מאפרים וסוס מירושׁלם ונכרתה קשׁת מלחמה ודבר שׁלום לגוים ומשׁלו מים עד־ים ומנהר עד־אפסי־ארץ׃
11 גם־את בדם־בריתך שׁלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃
12 שׁובו לבצרון אסירי התקוה גם־היום מגיד משׁנה אשׁיב לך׃
13 כי־דרכתי לי יהודה קשׁת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על־בניך יון ושׂמתיך כחרב גבור׃
14 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשׁופר יתקע והלך בסערות תימן׃
15 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשׁו אבני־קלע ושׁתו המו כמו־יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃
16 והושׁיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני־נזר מתנוססות על־אדמתו׃
17 כי מה־טובו ומה־יפיו דגן בחורים ותירושׁ ינובב בתלות׃ [2]