1 התקושׁשׁו וקושׁו הגוי לא נכסף׃
2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא־יבוא עליכם חרון אף־יהוה בטרם לא־יבוא עליכם יום אף־יהוה׃ [1]
3 בקשׁו את־יהוה כל־ענוי הארץ אשׁר משׁפטו פעלו בקשׁו־צדק בקשׁו ענוה אולי תסתרו ביום אף־יהוה׃
4 כי עזה עזובה תהיה ואשׁקלון לשׁממה אשׁדוד בצהרים יגרשׁוה ועקרון תעקר׃
5 הוי ישׁבי חבל הים גוי כרתים דבר־יהוה עליכם כנען ארץ פלשׁתים והאבדתיך מאין יושׁב׃
6 והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן׃
7 והיה חבל לשׁארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשׁקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושׁב שׁבותם׃
8 שׁמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשׁר חרפו את־עמי ויגדילו על־גבולם׃
9 לכן חי־אני נאם יהוה צבאות אלהי ישׂראל כי־מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשׁק חרול ומכרה־מלח ושׁממה עד־עולם שׁארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃ [2]
10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על־עם יהוה צבאות׃
11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל־אלהי הארץ וישׁתחוו־לו אישׁ ממקומו כל איי הגוים׃
12 גם־אתם כושׁים חללי חרבי המה׃
13 ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשׁור וישׂם את־נינוה לשׁממה ציה כמדבר׃
14 ורבצו בתוכה עדרים כל־חיתו־גוי גם־קאת גם־קפד בכפתריה ילינו קול ישׁורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃
15 זאת העיר העליזה היושׁבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשׁמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישׁרק יניע ידו׃