1 ולענין אשר כתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃ [1]
2 אך מפני הזנות תהי לכל־איש אשתו ויהי לכל־אשה בעלה׃ [2]
3 האיש יהי יוצא ידי חובתו עם אשתו וכמו־כן האשה עם בעלה׃
4 האשה אין גופה ברשותה אלא ברשות בעלה וכמו־כן האיש אין גופו ברשותו אלא ברשות אשתו׃
5 אל־תפרדו זה מזה כי אם מדעת שניכם לפי שעה לעמוד (בתענית ו) בתפלה ותשובו ותתאחדו פן־ינסה אתכם השטן בפריצותכם׃
6 ואני אמר זאת בדרך רשות ולא בדרך מצוה׃ [3]
7 כי מי יתן והיה כל־אדם כמני אבל כל־אדם יש־לו מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃ [4]
8 ואל־הפנוים ואל־האלמנות אמר אני כי־טוב להם לעמד ככה כמו גם־אני׃ [5]
9 אך אם־לא יוכלו לכבש את־יצרם ישאו כי־טובים נשואין מאיש להוט אחר עברה׃
10 ועל־הנשואים אני מצוה ולא מעצמי כי אם־מדעת האדון שלא־תפרש אשה מבעלה׃
11 ואם־פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל־ישלח את־אשתו׃
12 ואל־האחרים אמר אני שלא מדעת האדון כי־תהיה לאח אשה אשר איננה מאמינה ורצונה שתעמד עמו אל־ישלחנה׃
13 ואשת איש אשר איננו מאמין ורצונו שישב עמה אל־תעזבנו׃
14 כי האיש אשר איננו מאמין יקדש באשה והאשה אשר איננה מאמינה תקדש באיש שאם־לא כן הדבר בניכם טמאים ועתה קדושים המה׃
15 ומי שאיננו מאמין אם בא לפרש יפרש והאח או האחות אינם זקוקים לאלה ואנחנו לשלום קראנו האלהים׃
16 כי מה־תדעי את האשה אם־תושיעי את־האיש ומה־תדע אתה האיש אם־תושיע את־האשה׃
17 רק יתהלך כל־איש כפי מה־שחלק לו האלהים וכפי מה־שקרא אתו האדון וכן־מתקן אני בכל־הקהלות׃
18 אם־נמול המקרא אל־ימשך לו ערלה ואם־ערל הוא אל־ימול׃
19 אין־המילה נחשבה ואין־הערלה נחשבה כי אם־לשמר מצות האלהים׃
20 איש איש במשמרתו שמתוכה נקרא בה יעמד׃
21 אם־נקראת ואתה עבד על־ירע בעינך אלא אם־תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃
22 כי־הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וכן הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃
23 במחיר נקניתם אל־תהיו עבדים לבני־אדם׃
24 אחי איש איש במשמרת שמתוכה נקרא בה יעמד לפני האלהים׃
25 ועל־דבר הבתולות אין־לי מצוה מפי האדון רק אחוה דעתי אחרי אשר־חנני האדון להיות נאמן׃
26 ואני אמר כי־טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי־טוב לו לעמד כך׃
27 אם־זקוק אתה לאשה אל־תבקש להפטר ואם־נפטרת אל־תבקש אשה׃
28 וגם כי־תקח אשה אין בך חטא והבתולה כי־תהיה לאיש אין בה חטא אבל יבאום צרות בבשרם ואני חס עליכם׃
29 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה מעתה על־כן יהיו הנשואים כאלו אין־להם נשים׃
30 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין־קנין בידם׃
31 והנהנים מן־העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי תעבר צורת העולם הזה׃
32 ואני רצוני שלא תהיו נטרדים מי שאין־לו אשה טרוד באשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃
33 ובעל אשה טרוד בחפצי העולם איך ייטב בעיני האשה ואין לבו תמים׃
34 ואשה פנויה ובתולה טרודה באשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל טרודה היא בחפצי העולם שתיטב בעיני בעלה׃
35 וכן אני אמר לטוב לכם ולא להשליך פח עליכם כי אם־להנהגה טובה ולמען תהיו נכונים תמיד לקראת האדון באין מעצור׃
36 וכי־יאמר איש שהוא עשה בבתו הבתולה שלא כהגן אם־יעבר עליה פרקה ודבר צרך הוא אז יעשה לה כרצונו אין בו חטא ישיאנה׃
37 ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח כי אם־יכל לעשות כרצונו וגמר בלבו לשמר את בתו הבתולה טוב הוא עשה׃
38 לכן המשיא אתה עשה טוב ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃
39 האשה זקוקה לבעלה מן־התורה כל־זמן שהוא חי וכשמת בעלה מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃
40 ואשריה אם־תעמד פנויה זאת דעתי ואמר כי רוח אלהים גם־בי׃