1 ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם־אתם מזינים בדעת ההיא כי המענה בבשר חדל לחטוא׃ [1]
2 למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם־לרצון אלהים כל־ימי היתכם עוד בבשר׃
3 כי רב לנו עשות כחפץ הגוים בימים הראשנים ימי לכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃
4 ועל־זאת תמהים המה ומגדפים כי לא־תרוצו עמהם להיות שטופים בזמה כמוהם׃
5 אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃
6 כי על־כן התבשרו גם־המתים למען ידונו בבשר כבני־אדם ויחיו ברוח כדרך אלהים׃
7 הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃
8 וקדם כל־דבר אהבו איש את־אחיו אהבה עזה כי על־רב פשעים תכסה האהבה׃
9 היו מארחים איש את־רעהו בבלי תלנות׃
10 איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כסכנים ממנים על־חסדי אלהים הרבים׃
11 המדבר ידבר אמרי־אל והעזר יעזר מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על־ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃
12 חביבי בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל־נא תתמהו כאלו קרה אתכם מקרה זר׃ [2]
13 כי אם־שמחו על־אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם־תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃
14 אם־יחרפו אתכם למען־שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד (והגבורה) רוח אלהים (אצלם מנאף הוא ואצלכם נכבד)׃
15 כי אל־יענה איש מכם כרצח או כגנב או־כפעל און או־כנכנס בתחום שאינו שלו׃
16 וכי־יענה כאחד המשיחיים אל־יבוש כי אם־יודה לאלהים על־הדבר הזה׃
17 כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם־ממנו ראשנה מה־תהיה אחרית הממרים את־בשורת אלהים׃
18 הן צדיק כמעט לא יושע אף כי־רשע וחוטא׃
19 לכן גם־המענים כרצון אלהים יפקידו את־נפשתיהם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃ [3]