1 ויאמר יהוה אל־שׁמואל עד־מתי אתה מתאבל אל־שׁאול ואני מאסתיו ממלך על־ישׂראל מלא קרנך שׁמן ולך אשׁלחך אל־ישׁי בית־הלחמי כי־ראיתי בבניו לי מלך׃ [1]
2 ויאמר שׁמואל איך אלך ושׁמע שׁאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃
3 וקראת לישׁי בזבח ואנכי אודיעך את אשׁר־תעשׂה ומשׁחת לי את אשׁר־אמר אליך׃
4 ויעשׂ שׁמואל את אשׁר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שׁלם בואך׃
5 ויאמר שׁלום לזבח ליהוה באתי התקדשׁו ובאתם אתי בזבח ויקדשׁ את־ישׁי ואת־בניו ויקרא להם לזבח׃
6 ויהי בבואם וירא את־אליאב ויאמר אך נגד יהוה משׁיחו׃
7 ויאמר יהוה אל־שׁמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשׁר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ [2]
8 ויקרא ישׁי אל־אבינדב ויעברהו לפני שׁמואל ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃
9 ויעבר ישׁי שׁמה ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃
10 ויעבר ישׁי שׁבעת בניו לפני שׁמואל ויאמר שׁמואל אל־ישׁי לא־בחר יהוה באלה׃
11 ויאמר שׁמואל אל־ישׁי התמו הנערים ויאמר עוד שׁאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שׁמואל אל־ישׁי שׁלחה וקחנו כי לא־נסב עד־באו פה׃
12 וישׁלח ויביאהו והוא אדמוני עם־יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משׁחהו כי־זה הוא׃
13 ויקח שׁמואל את־קרן השׁמן וימשׁח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח־יהוה אל־דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שׁמואל וילך הרמתה׃
14 ורוח יהוה סרה מעם שׁאול ובעתתו רוח־רעה מאת יהוה׃ [3]
15 ויאמרו עבדי־שׁאול אליו הנה־נא רוח־אלהים רעה מבעתך׃
16 יאמר־נא אדננו עבדיך לפניך יבקשׁו אישׁ ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח־אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃
17 ויאמר שׁאול אל־עבדיו ראו־נא לי אישׁ מיטיב לנגן והביאותם אלי׃
18 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישׁי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואישׁ מלחמה ונבון דבר ואישׁ תאר ויהוה עמו׃
19 וישׁלח שׁאול מלאכים אל־ישׁי ויאמר שׁלחה אלי את־דוד בנך אשׁר בצאן׃
20 ויקח ישׁי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישׁלח ביד־דוד בנו אל־שׁאול׃
21 ויבא דוד אל־שׁאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי־לו נשׂא כלים׃
22 וישׁלח שׁאול אל־ישׁי לאמר יעמד־נא דוד לפני כי־מצא חן בעיני׃
23 והיה בהיות רוח־אלהים אל־שׁאול ולקח דוד את־הכנור ונגן בידו ורוח לשׁאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃