1 ויבאו הזפים אל־שׁאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישׁימן׃
2 ויקם שׁאול וירד אל־מדבר־זיף ואתו שׁלשׁת־אלפים אישׁ בחורי ישׂראל לבקשׁ את־דוד במדבר־זיף׃
3 ויחן שׁאול בגבעת החכילה אשׁר על־פני הישׁימן על־הדרך ודוד ישׁב במדבר וירא כי בא שׁאול אחריו המדברה׃
4 וישׁלח דוד מרגלים וידע כי־בא שׁאול אל־נכון׃
5 ויקם דוד ויבא אל־המקום אשׁר חנה־שׁם שׁאול וירא דוד את־המקום אשׁר שׁכב־שׁם שׁאול ואבנר בן־נר שׂר־צבאו ושׁאול שׁכב במעגל והעם חנים סביבתו׃
6 ויען דוד ויאמר אל־אחימלך החתי ואל־אבישׁי בן־צרויה אחי יואב לאמר מי־ירד אתי אל־שׁאול אל־המחנה ויאמר אבישׁי אני ארד עמך׃
7 ויבא דוד ואבישׁי אל־העם לילה והנה שׁאול שׁכב ישׁן במעגל וחניתו מעוכה־בארץ מראשׁתו ואבנר והעם שׁכבים סביבתו׃
8 ויאמר אבישׁי אל־דוד סגר אלהים היום את־אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשׁנה לו׃
9 ויאמר דוד אל־אבישׁי אל־תשׁחיתהו כי מי שׁלח ידו במשׁיח יהוה ונקה׃
10 ויאמר דוד חי־יהוה כי אם־יהוה יגפנו או־יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃
11 חלילה לי מיהוה משׁלח ידי במשׁיח יהוה ועתה קח־נא את־החנית אשׁר מראשׁתו ואת־צפחת המים ונלכה לנו׃
12 ויקח דוד את־החנית ואת־צפחת המים מראשׁתי שׁאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישׁנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃
13 ויעבר דוד העבר ויעמד על־ראשׁ־ההר מרחק רב המקום ביניהם׃
14 ויקרא דוד אל־העם ואל־אבנר בן־נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל־המלך׃
15 ויאמר דוד אל־אבנר הלוא־אישׁ אתה ומי כמוך בישׂראל ולמה לא שׁמרת אל־אדניך המלך כי־בא אחד העם להשׁחית את־המלך אדניך׃
16 לא־טוב הדבר הזה אשׁר עשׂית חי־יהוה כי בני־מות אתם אשׁר לא־שׁמרתם על־אדניכם על־משׁיח יהוה ועתה ראה אי־חנית המלך ואת־צפחת המים אשׁר מראשׁתו׃
17 ויכר שׁאול את־קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃
18 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשׂיתי ומה־בידי רעה׃
19 ועתה ישׁמע־נא אדני המלך את דברי עבדו אם־יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי־גרשׁוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃
20 ועתה אל־יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי־יצא מלך ישׂראל לבקשׁ את־פרעשׁ אחד כאשׁר ירדף הקרא בהרים׃
21 ויאמר שׁאול חטאתי שׁוב בני־דוד כי לא־ארע לך עוד תחת אשׁר יקרה נפשׁי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשׁגה הרבה מאד׃
22 ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃
23 ויהוה ישׁיב לאישׁ את־צדקתו ואת־אמנתו אשׁר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשׁלח ידי במשׁיח יהוה׃
24 והנה כאשׁר גדלה נפשׁך היום הזה בעיני כן תגדל נפשׁי בעיני יהוה ויצלני מכל־צרה׃
25 ויאמר שׁאול אל־דוד ברוך אתה בני דוד גם עשׂה תעשׂה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושׁאול שׁב למקומו׃