1 ויהורם בן־אחאב מלך על־ישׂראל בשׁמרון בשׁנת שׁמנה עשׂרה ליהושׁפט מלך יהודה וימלך שׁתים־עשׂרה שׁנה׃
2 ויעשׂה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את־מצבת הבעל אשׁר עשׂה אביו׃
3 רק בחטאות ירבעם בן־נבט אשׁר־החטיא את־ישׂראל דבק לא־סר ממנה׃
4 ומישׁע מלך־מואב היה נקד והשׁיב למלך־ישׂראל מאה־אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃
5 ויהי כמות אחאב ויפשׁע מלך־מואב במלך ישׂראל׃
6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משׁמרון ויפקד את־כל־ישׂראל׃
7 וילך וישׁלח אל־יהושׁפט מלך־יהודה לאמר מלך מואב פשׁע בי התלך אתי אל־מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃
8 ויאמר אי־זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃
9 וילך מלך ישׂראל ומלך־יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שׁבעת ימים ולא־היה מים למחנה ולבהמה אשׁר ברגליהם׃
10 ויאמר מלך ישׂראל אהה כי־קרא יהוה לשׁלשׁת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃
11 ויאמר יהושׁפט האין פה נביא ליהוה ונדרשׁה את־יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך־ישׂראל ויאמר פה אלישׁע בן־שׁפט אשׁר־יצק מים על־ידי אליהו׃
12 ויאמר יהושׁפט ישׁ אותו דבר־יהוה וירדו אליו מלך ישׂראל ויהושׁפט ומלך אדום׃
13 ויאמר אלישׁע אל־מלך ישׂראל מה־לי ולך לך אל־נביאי אביך ואל־נביאי אמך ויאמר לו מלך ישׂראל אל כי־קרא יהוה לשׁלשׁת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃
14 ויאמר אלישׁע חי־יהוה צבאות אשׁר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושׁפט מלך־יהודה אני נשׂא אם־אביט אליך ואם־אראך׃ [1]
15 ועתה קחו־לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד־יהוה׃
16 ויאמר כה אמר יהוה עשׂה הנחל הזה גבים גבים׃
17 כי־כה אמר יהוה לא־תראו רוח ולא־תראו גשׁם והנחל ההוא ימלא מים ושׁתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃
18 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את־מואב בידכם׃
19 והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃
20 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה־מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את־המים׃
21 וכל־מואב שׁמעו כי־עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על־הגבול׃
22 וישׁכימו בבקר והשׁמשׁ זרחה על־המים ויראו מואב מנגד את־המים אדמים כדם׃
23 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו אישׁ את־רעהו ועתה לשׁלל מואב׃
24 ויבאו אל־מחנה ישׂראל ויקמו ישׂראל ויכו את־מואב וינסו מפניהם ויבו־בה והכות את־מואב׃
25 והערים יהרסו וכל־חלקה טובה ישׁליכו אישׁ־אבנו ומלאוה וכל־מעין־מים יסתמו וכל־עץ־טוב יפילו עד־השׁאיר אבניה בקיר חרשׂת ויסבו הקלעים ויכוה׃
26 וירא מלך מואב כי־חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שׁבע־מאות אישׁ שׁלף חרב להבקיע אל־מלך אדום ולא יכלו׃
27 ויקח את־בנו הבכור אשׁר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־גדול על־ישׂראל ויסעו מעליו וישׁבו לארץ׃