1 ואשׁה אחת מנשׁי בני־הנביאים צעקה אל־אלישׁע לאמר עבדך אישׁי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את־יהוה והנשׁה בא לקחת את־שׁני ילדי לו לעבדים׃
2 ויאמר אליה אלישׁע מה אעשׂה־לך הגידי לי מה־ישׁ־לכי בבית ותאמר אין לשׁפחתך כל בבית כי אם־אסוך שׁמן׃
3 ויאמר לכי שׁאלי־לך כלים מן־החוץ מאת כל־שׁכנכי כלים רקים אל־תמעיטי׃
4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד־בניך ויצקת על כל־הכלים האלה והמלא תסיעי׃
5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשׁים אליה והיא מיצקת׃
6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל־בנה הגישׁה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השׁמן׃
7 ותבא ותגד לאישׁ האלהים ויאמר לכי מכרי את־השׁמן ושׁלמי את־נשׁיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃
8 ויהי היום ויעבר אלישׁע אל־שׁונם ושׁם אשׁה גדולה ותחזק־בו לאכל־לחם ויהי מדי עברו יסר שׁמה לאכל־לחם׃
9 ותאמר אל־אישׁה הנה־נא ידעתי כי אישׁ אלהים קדושׁ הוא עבר עלינו תמיד׃
10 נעשׂה־נא עלית־קיר קטנה ונשׂים לו שׁם מטה ושׁלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שׁמה׃
11 ויהי היום ויבא שׁמה ויסר אל־העליה וישׁכב־שׁמה׃
12 ויאמר אל־גחזי נערו קרא לשׁונמית הזאת ויקרא־לה ותעמד לפניו׃
13 ויאמר לו אמר־נא אליה הנה חרדת אלינו את־כל־החרדה הזאת מה לעשׂות לך הישׁ לדבר־לך אל־המלך או אל־שׂר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישׁבת׃
14 ויאמר ומה לעשׂות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין־לה ואישׁה זקן׃
15 ויאמר קרא־לה ויקרא־לה ותעמד בפתח׃
16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל־אדני אישׁ האלהים אל־תכזב בשׁפחתך׃
17 ותהר האשׁה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשׁר־דבר אליה אלישׁע׃
18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל־אביו אל־הקצרים׃
19 ויאמר אל־אביו ראשׁי ראשׁי ויאמר אל־הנער שׂאהו אל־אמו׃
20 וישׂאהו ויביאהו אל־אמו וישׁב על־ברכיה עד־הצהרים וימת׃
21 ותעל ותשׁכבהו על־מטת אישׁ האלהים ותסגר בעדו ותצא׃
22 ותקרא אל־אישׁה ותאמר שׁלחה נא לי אחד מן־הנערים ואחת האתנות וארוצה עד־אישׁ האלהים ואשׁובה׃
23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא־חדשׁ ולא שׁבת ותאמר שׁלום׃
24 ותחבשׁ האתון ותאמר אל־נערה נהג ולך אל־תעצר־לי לרכב כי אם־אמרתי לך׃
25 ותלך ותבוא אל־אישׁ האלהים אל־הר הכרמל ויהי כראות אישׁ־האלהים אתה מנגד ויאמר אל־גיחזי נערו הנה השׁונמית הלז׃
26 עתה רוץ־נא לקראתה ואמר־לה השׁלום לך השׁלום לאישׁך השׁלום לילד ותאמר שׁלום׃
27 ותבא אל־אישׁ האלהים אל־ההר ותחזק ברגליו ויגשׁ גיחזי להדפה ויאמר אישׁ האלהים הרפה־לה כי־נפשׁה מרה־לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃
28 ותאמר השׁאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשׁלה אתי׃
29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משׁענתי בידך ולך כי־תמצא אישׁ לא תברכנו וכי־יברכך אישׁ לא תעננו ושׂמת משׁענתי על־פני הנער׃
30 ותאמר אם הנער חי־יהוה וחי־נפשׁך אם־אעזבך ויקם וילך אחריה׃
31 וגחזי עבר לפניהם וישׂם את־המשׁענת על־פני הנער ואין קול ואין קשׁב וישׁב לקראתו ויגד־לו לאמר לא הקיץ הנער׃
32 ויבא אלישׁע הביתה והנה הנער מת משׁכב על־מטתו׃
33 ויבא ויסגר הדלת בעד שׁניהם ויתפלל אל־יהוה׃
34 ויעל וישׁכב על־הילד וישׂם פיו על־פיו ועיניו על־עיניו וכפיו על־כפו ויגהר עליו ויחם בשׂר הילד׃
35 וישׁב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד־שׁבע פעמים ויפקח הנער את־עיניו׃
36 ויקרא אל־גיחזי ויאמר קרא אל־השׁנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שׂאי בנך׃
37 ותבא ותפל על־רגליו ותשׁתחו ארצה ותשׂא את־בנה ותצא׃
38 ואלישׁע שׁב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישׁבים לפניו ויאמר לנערו שׁפת הסיר הגדולה ובשׁל נזיד לבני הנביאים׃
39 ויצא אחד אל־השׂדה ללקט ארת וימצא גפן שׂדה וילקט ממנו פקעת שׂדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל־סיר הנזיד כי־לא ידעו׃
40 ויצקו לאנשׁים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר אישׁ האלהים ולא יכלו לאכל׃
41 ויאמר וקחו־קמח וישׁלך אל־הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃
42 ואישׁ בא מבעל שׁלשׁה ויבא לאישׁ האלהים לחם בכורים עשׂרים־לחם שׂערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃
43 ויאמר משׁרתו מה אתן זה לפני מאה אישׁ ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃
44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃