1 זאת האגרת השנית אשר אני כתב אליכם חביבי ובשתיהן כמזכיר אעיר את־תמת לבבכם׃
2 לזכר את־הדברים הנאמרים מקדם בידי הנביאים הקדשים ואת־מצות אדנינו ומושיענו אשר נתנה על־ידי שליחיכם׃
3 ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים הלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃
4 איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃
5 ונעלם מדעתם לרצונם שלפנים בדבר אלהים נעשו השמים והארץ מן־המים ועל־ידי המים׃
6 ועל ידיהם אבדה תבל אשר מאז כי נשטפה במי המבול׃
7 גם־השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃
8 וזאת האחת אל־תעלם מכם חביבי שיום אחד כאלף שנים בעיני יהוה ואלף שנים כיום אחד׃ [1]
9 ולא־יאחר יהוה את־אשר הבטיח כאשר־יש חשבים זאת לאחור כי מאריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד האבדים כי אם־בפנות כלם לתשובה׃ [2]
10 בא יבא יום־יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו׃ [3]
11 ועתה אם־כל־אלה ימוגו מה־מאד עליכם להתהלך בקדשה ובחסידות׃
12 ולחכות ליום־יהוה שיבא ולהחיש אתו אשר בו השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו׃
13 ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר־צדק ילין בם׃ [4] [5]
14 על־כן חביבי המחכים לאלה שקדו להמצא לפניו בשלום נקים וזכים מפשע׃
15 ואת־ארך רוח אדנינו תחשבו לתשועה כאשר גם־אחינו האהוב פולוס כתב אליכם כפי החכמה הנתונה לו׃ [6]
16 וכן בכל־אגרותיו בדברו־שם על־אלה ובהן יש דברים קשים מהבין והבערים והפתאים יהפכו אתם כאשר גם־יעשו ביתר הספרים לאבדן נפשם׃
17 ואתם חביבי אשר ידעתם זאת מראש השמרו לנפשתיכם פן־תמשכו אחרי טעות אנשי בליעל ונפלתם ממעזכם׃
18 ורבו בחסד ובדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אשר־לו הכבוד גם־היום וגם־ליום העולם אמן׃ [7]