1 ויסף אף־יהוה לחרות בישׂראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ישׂראל ואת־יהודה׃ [1] [2] [3]
2 ויאמר המלך אל־יואב שׂר־החיל אשׁר־אתו שׁוט־נא בכל־שׁבטי ישׂראל מדן ועד־באר שׁבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם׃
3 ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃
4 ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שׂרי החיל ויצא יואב ושׂרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישׂראל׃
5 ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשׁר בתוך־הנחל הגד ואל־יעזר׃
6 ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשׁי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון׃
7 ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שׁבע׃
8 וישׁטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשׁעה חדשׁים ועשׂרים יום ירושׁלם׃
9 ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישׂראל שׁמנה מאות אלף אישׁ־חיל שׁלף חרב ואישׁ יהודה חמשׁ־מאות אלף אישׁ׃
10 ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשׁר עשׂיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד׃
11 ויקם דוד בבקר ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר׃
12 הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שׁלשׁ אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־מהם ואעשׂה־לך׃
13 ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שׁבע שׁנים רעב בארצך אם־שׁלשׁה חדשׁים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שׁלשׁת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשׁיב שׁלחי דבר׃
14 ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמו וביד־אדם אל־אפלה׃ [4]
15 ויתן יהוה דבר בישׂראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־באר שׁבע שׁבעים אלף אישׁ׃
16 וישׁלח ידו המלאך ירושׁלם לשׁחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשׁחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן האורנה היבסי׃ [5]
17 ויאמר דוד אל־יהוה בראתו את־המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשׂו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃
18 ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃
19 ויעל דוד כדבר־גד כאשׁר צוה יהוה׃
20 וישׁקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישׁתחו למלך אפיו ארצה׃
21 ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃
22 ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃
23 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך׃
24 ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שׁקלים חמשׁים׃
25 ויבן שׁם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושׁלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישׂראל׃