1 אחי ואבותי שמעו־נא ואדברה ואצטדק לפניכם׃
2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויוסיפו עוד לחשות׃ [1]
3 ויאמר איש־יהודי אנכי טרסוס אשר בקיליקיא מולדתי ובעיר הזאת גדלתי לרגלי גמליאל ולמדתי תורתנו לכל־דקדוקיה ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃ [2]
4 וארדף את־אחזי הדרך ההיא עד־מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃
5 כאשר גם־יעיד עלי הכהן הגדול וכל־בית הזקנים אשר מהם קבלתי מכתבים ואלך אל־האחים לדמשק לאסר אף־את־הנמצאים שמה ולהביאם ירושלים למען יוסרו׃
6 ויהי כעת צהרים ואנכי הלך וקרב לדמשק והנה אור גדול מן־השמים נגה עלי מסביב׃
7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי לאמר שאול שאול למה תרדפני׃
8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רודף׃
9 והאנשים אשר אתי ראו את־האור וייראו ואת־קול המדבר אלי לא שמעו׃
10 ואמר מה־אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל־דמשק ושם יגד לך את־כל אשר צוית לעשות׃
11 ואני לא־יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא ויחזיקו האנשים אשר אתי בידי ויוליכוני ואבא לדמשק׃
12 ושם איש ירא אלהים כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל־היהודים הישבים שם׃
13 ויבא אלי ויגש ויאמר אלי שאול אחי פקח עיניך ובשעה ההיא נפקחו עיני ואראהו׃ [3]
14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את־רצונו ולראות את־הצדיק ולשמע קול מפיהו׃
15 כי תהיה־לו לעד על־הדברים אשר ראית ושמעת נגד כל־בני אדם׃
16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשם האדון׃
17 ויהי בשובי אל־ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד־יהוה׃
18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא־יקבלו את־עדותך עלי׃
19 ואמר אדני הלא הם יודעים את אשר־השלכתי אל־הכלא והלקיתי בבתי כנסיות את המאמינים בך׃
20 ובהשפך דם־אסטפנוס עדך אף־אני עמדתי שם ואני חפץ בהרגתו ושומר את־בגדי הרגיו׃
21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגוים עד־למרחוק אשלח׃
22 וישמעו אליו עד־הדבר הזה וישאו את־קולם ויאמרו השמד איש כזה מעל האדמה כי לא ראוי לו שיחיה׃
23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את־בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃
24 ויצו שר האלף להוליכו אל־המצד ויאמר להלקות אתו ולבדק למען ידע מדוע עליו הצעקה הזאת׃ [4]
25 ויהי כאשר אסרו אתו להכותו ברצועות ויאמר אל־שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא־דין ובלא משפט׃
26 וישמע שר המאה את־הדבר הזה וילך ויגד לשר האלף לאמר ראה מה־תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃
27 ויבא שר־האלף ויאמר הגד־לי הרומי אתה ויאמר רומי׃
28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני ילדתי בה׃
29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו ושר האלף ירא מאד כי־אסר אותו והוא רומי׃
30 וממחרת בקש לדעת ברור על־מה היהודים מחיבים אותו ויתר מוסרותיו ויצו להביא את־ראשי הכהנים ואת כל־הסנהדרין ויורד את־פולוס ויעמידהו לפניהם׃