1 ויבא פסטוס אל־המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקיסרין לירושלים׃
2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את־ריבם עם־פולוס׃
3 ויפצרו־בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃
4 ויגד להם פסטוס כי־עצור פולוס קיסריה וגם־הוא ישוב שמה בקרוב׃
5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם־יש מאום באיש הזה יענו בו׃
6 וישב בתוכם לא יותר מימים שמנה או עשרה וירד אל־קיסרין וממחרת ישב על־כסא המשפט ויצו להביא את־פולוס׃
7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את־פולוס אשמות רבות וקשות אשר לא־יכלו להביא ראיה עליהן׃
8 והוא הצטדק לאמר לא־חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃
9 ופסטוס בחפצו להראות חסד אל־היהודים ויען את־פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על־אלה לפני שמה׃
10 ויאמר פולוס לפני כסא משפטו של־קיסר אני עמד ושם אהיה נדון לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם־אתה׃
11 אם־הרעתי ויש־בי דבר משפט־מות בל־אחשך נפשי ממות ואם־אין־בי דבר מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל־ידם את־קיסר אני קורא לדיני׃
12 ויועץ פסטוס עם־יועציו ויען אתו לאמר את־קיסר קראת אל־קיסר תלך׃
13 ויהי מקץ ימים וירדו אגרפס המלך וברניקה אל־קיסריה לשאל לפסטוס לשלום׃
14 ויהי כי־ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את־ריב פולוס לאמר הנה איש אסור במקום הזה אשר פיליכס השאירו אחריו׃
15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על־אדותיו ויבקשו ממני להרשיעו׃
16 ואמר אליהם כי אין דרך הרומיים להסגיר איש בטרם יעמד הנטען בפני טעניו ונתן־לו מקום להצטדק מן־השטנה׃
17 ולכן כאשר באו הנה חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על־כסא המשפט ואצוה להביא את־האיש׃
18 ויעמדו שטניו ולא־הגידו עליו דבר רע ממה־שחשדתיו בו׃
19 ורק היו להם דברי ריבת עליו בענין עבודת אלהיהם ועל־מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃
20 ויפלא ממני הדבר הזה למשפט ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על־אלה׃
21 וישאל פולוס להניחו במשמר עד־צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד־אשר אשלח אתו אל־קיסר׃
22 ויאמר אגרפס אל־פסטוס גם־אני חפץ לשמע את־האיש ויאמר מחר תשמענו׃
23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל־אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את־פולוס׃
24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל־האנשים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את־האיש אשר בעבורו פגעו־בי כל־המון היהודים גם־בירושלים וגם־פה ויזעקו שלא ראוי לו שיחיה עוד׃
25 ואני כאשר הכרתי בו שלא־עשה דבר שיהיה עליו חיב מיתה וגם־הוא קרא את־אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃
26 אך אין־לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃
27 כי לא־יתכן בעיני לשלוח אסיר ולא אודיע גם את־עלילת הדברים אשר־שמו לו׃