1 ויאמר אגרפס אל־פולוס נתן־לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את־ידו ויאמר׃
2 מאשר אני נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על־כל אשר־טענים עלי היהודים׃
3 כי אתה ידע היטב כל־המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל־כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃
4 הנה דרכי מנעורי אשר התהלכתי־בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל־היהודים׃
5 כי מימים ראשונים ידעוני אם־ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על־פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃
6 ועתה אני עמד להשפט על־תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את־אבותינו׃
7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את־יהוה תמיד יומם ולילה על־דבר התקוה הזאת המלך אגרפס היהודים מבקשים לחיבני׃
8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃
9 הן לפנים אני חשבתי לדבר הגון לצרר את־שם ישוע הנצרי עד־מאד׃
10 כאשר עשיתי בירושלים וגם־קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשות אשר קבלתי מאת ראשי הכהנים ועם הורגיהם רציתי׃
11 ובכל־בתי כנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד־לערים אשר חוצה לארץ׃
12 ויהי בלכתי על־הדבר הזה לדמשק ברשות ראשי הכהנים ובמצותם׃
13 וארא אדני המלך לעת צהרים בדרך והנה אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה מסביב עלי ועל ההלכים אתי׃
14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃
15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃
16 אבל קום ועמד על־רגליך כי בעבור זאת נראיתי אליך בעבור אבחר בך למשרת ולעד הדברים אשר ראית ואשר ארא׃
17 בהצילי אותך מן־העם ומן־הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃
18 לפקח את־עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל־האלהים והאמינו ונסלח לחטאתם והיתה להם הנחלה בתוך המקדשים׃ [1]
19 על־כן המלך אגרפס לא המריתי את־המראה אשר ראיתי מן־השמים׃
20 כי אם־קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל־ארץ יהודה וגם לגוים לאמר הנחמו ושובו אל־האלהים ועשו מעשים ראוים לתשובה׃ [2]
21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃
22 והאלהים היה בעזרי ועד־היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי הדברים אשר הגידו הנביאים ומשה כי־עתידים המה לבא׃
23 שעתיד המשיח להענות ולקום ראשון מן־המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃
24 ויהי הוא מצטדק בזאת ויקרא פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃
25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם־דברי אמת וטעם אביע׃
26 כי המלך יודע את־אלה ועל־זאת בבטחון אני מדבר אליו כי אחשב שלא־נעלם ממנו דבר מן־הדברים האלה כי לא־בקרן זוית נעשתה זאת׃
27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃
28 ויאמר אגרפס אל־פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃
29 ויאמר אבקשה מאלהים אשר בקרוב או ברחוק לא אתה כי־גם לבדך כי־גם כל־השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃
30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃
31 ויבאו החדרה וידברו איש אל־רעהו לאמר האיש הזה לא־עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃
32 ויאמר אגרפס אל־פסטוס האיש הזה יוכל לצאת חפשי לולא קרא את־קיסר לדינו׃