1 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי־שם האי מליטי׃
2 והלעזים לא המעיטו חסדם עמנו כי־בערו אש ויאספו את־כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר׃
3 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על־המוקד ויצא אפעה מפני החם ויאחז בידו׃
4 ויראו הלעזים את־השרץ תלוי על־ידו ויאמרו איש אל־רעהו אכן רצח האיש הזה הנמלט מן־הים ורוח נקם לא־הניח לו לחיות׃
5 וינער השרץ מעל ידו אל־תוך האש ולא־הרע לו׃
6 והם הוחילו לו אשר יצבה גופו או־יפל מת פתאם ויחילו עד־בוש והנה לא־קרהו כל־אסון ויהפך לבם ויאמרו אלהים הוא׃
7 ובסביבי המקום ההוא שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים׃
8 ואבי פובליוס נופל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את־ידיו וירפאהו׃
9 ואחרי־כן באו גם־החלים האחרים אשר באי וירפאו׃
10 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו׃
11 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר עמדה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים׃
12 ונבא אל־סרקוסא ונשב־שם שלשת ימים׃
13 משם סבנו ונבא אל־רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל־פוטיולי׃
14 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל־רומי׃
15 וישמעו האחים כי־באים אנחנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק׃
16 ואחר באנו אל־רומי (העביר שר המאה את־האסירים אל־שר הצבא ו) לפולוס הניחו לשבת לבדו עם־איש הצבא השמר אותו׃
17 ויהי מקץ שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את־ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו ויאסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים׃
18 והם אחרי חקרם אתי אמרו להתירני כי לא־מצאו לי משפט־מות׃
19 והיהודים קמו־בי ואהי מכרח לקרא את־קיסר לדיני ואין בלבבי לשטון את־עמי׃
20 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה׃
21 ויאמרו אליו לא נתנו לנו אגרות מארץ יהודה על־אדותיך ולא־בא הנה אחד מן־האחים אשר הגיד או־דבר עליך דבר רע׃
22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את־אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל־הכת הזאת׃
23 וישימו לו מועד ויבאו אליו רבים אל־מלונו ויעד בהם ויבאר את־מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן־הנביאים מבקר עד־ערב׃
24 ויש אשר שמעו אל־דבריו ויש אשר לא האמינו׃
25 ויהי כי חלקו בדעתם ויפנו וילכו לדרכם ופולוס מדבר רק הדבר הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃
26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃ [1]
27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת־עניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃
28 לכן דעו כי אל־הגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃ [2]
29 (ויהי בדברו זאת ויעברו מעליו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם־רעהו)׃
30 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר־לו ויקבל את כל־הבאים אליו׃
31 ויקרא את־מלכות האלהים וילמד את־דרכי ישוע המשיח אדנינו בלי כל־פחד ואין מנע׃ [3]