1 וכאשר נגמר דיננו לעבר באניה אל־איטליא מסרו את־פולוס ומקצת אסירים אחרים אל־שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס׃
2 ונרד באניה אדרמטית נכונה ללכת על־פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מקדון מן־תסלוניקי׃
3 וממחרת הגענו לצידון ויוליוס עשה חסד עם־פולוס וינח לו ללכת אל־מידעיו למען ישיבו נפשו׃
4 ונלך משם ונעבר בסביבות קיפרוס כי הרוחות היו לנגדנו׃
5 ונעבר את־הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל־מורא אשר בלוקיא׃
6 וימצא־שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו אל־תוכה׃
7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל־מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל־היבשה ונעבר מצד קריטי על־פני הר סלמוני׃
8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד קלי לימנס שמו וקרובה לו עיר ושמה לסיא׃ [1]
9 ויהי מקץ ימים רבים הגיעה עת הסכנה לירדי הים כי גם־הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס׃
10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך־זדון ונזק גדול לא למשא ולאניה לבד כי אם־גם לנפשותינו׃
11 ושר המאה שמע אל־רב החבל ואל־בעל האניה ואל־דברי פולוס לא שמע׃
12 ובאשר החוף לא טוב לעמד־בו בימי הסתו יעצו הרבים לעבר משם כי אמרו אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה לפאת דרום מערבה ולפאת צפון מערבה׃
13 ורוח נשבת לאט מן־הדרום והם חשבים שתצלח עצתם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת אי קריטי׃
14 וכמעט אחר כן ותפגע באי רוח נחשל אשר אוריקלידון יקרא לה׃
15 ותטרף האניה ולא־יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף׃
16 ותרץ האניה אל־עבר אי־קטן קלודה שמו וכמעט לא יכלנו לאחז העברה׃
17 ואחרי משכם אותה אליהם הביאו לעזרתם כל־אשר השיגה ידם ויחבשו את־דפני האניה ומיראתם פן־יפלו אל־בין רכסי החול הורידו את הקלעים ונעבר הלאה׃
18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את־המשא אל־הים׃
19 וביום השלישי הטילו בידיהם את־כלי האניה אל־הים׃
20 ויהי ימים רבים גם־השמש גם־הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד־מאד ותכרת ממנו כל־תקוה׃
21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם׃
22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא־תאבד נפש מכם בלתי האניה לבדה׃
23 כי־בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר־לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃
24 ויאמר אל־תירא פולוס עוד עמוד תעמד לפני קיסר ועתה הנה נתן־לך האלהים את־כל־ההלכים אתך באניה׃
25 על־כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי־כן יהיה כאשר נאמר אלי׃
26 אך השלך נשלך אל־אחד האיים׃
27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי־קרבה להם יבשת׃
28 ויורידו את־האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויורידו את־האנך שנית וימצאו קומות חמש עשרה׃
29 וייראו פן־יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל־אחורי האניה ארבעה עוגינים אל־הים ויכספו לאור היום׃
30 והמלחים בקשו לברח מן־האניה ויורידו את־העברה אל־הים באמרם כי יש את־נפשם לשלח עוגינים גם־מראש האניה׃
31 ויאמר פולוס אל־שר המאה ואל־אנשי הצבא לאמר אם־הם לא־יעמדו עתנו באניה לא תוכלו אתם להנצל׃
32 ויקצצו אנשי הצבא את־חבלי העברה ויתנוה לנפול׃
33 והבקר טרם יאור ויבקש פולוס מכלם לטעם־לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם בצום ולא טעמתם לחם׃
34 על־כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא לתשועתכם כי איש מכם לא־יפל משערת ראשו ארצה׃
35 הוא דבר את־הדברים האלה והוא לקח את־הלחם ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃
36 ויאמץ לב כלם ויטעמו־אכל גם־המה׃
37 ואנחנו כל־נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃
38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל־האניה ויטילו את־הצדה אל־הים׃
39 הבקר אור והם לא הכירו את־הארץ אבל ראו כמפרץ הים וחוף לו ויועצו לנהג אליו את־האניה אם־יוכלו׃
40 ויגדעו את־העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם־את־מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל־פני הרוח ויבקשו לבא אל־החוף׃
41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק־בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃
42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את־האסירים פן־ישחה איש מהם ונמלט׃
43 ושר המאה חפץ להציל את־פולוס וינא את־עצתם ויאמר הידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על־קרשים ואלה על־שברי האניה׃
44 ויהי־כן וימלטו כלם אל־היבשה׃