1 ואיש אחד ושמו חנניה ואשתו שפירה מכר את־אחזתו׃ [1]
2 ויקח מן־המחיר ויסתר ואשתו ידעת גם־היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃
3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את־לבבך לשקר לרוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃
4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם־אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על־לבבך הדבר הזה לא שקרת לבני אדם כי אם־לאלהים׃
5 וכשמע חנניה את־הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל־השמעים׃
6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃
7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את אשר נעשה׃
8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי־לי הבמחיר הזה מכרתם את־השדה ותאמר הן במחיר הזה׃
9 ויאמר פטרוס אליה למה־זה נועצתם לנסות את־רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את־אישך ונשאו אתך החוצה׃
10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והנערים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
11 ותהי יראה גדולה על כל־הקהל ועל כל־השמעים את־אלה׃
12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על־ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של־שלמה׃
13 ומן־האחרים אין איש אשר מלאו לבו להלות עליהם והעם הוקיר אתם׃
14 ועוד נספחו מאמינים אל־האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ [2]
15 עד כי־נשאו את־החולים אל־הרחבות וישימום על־מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך־צלו על־אחד מהם׃
16 וגם־המון־עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את־החולים ואת־הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃
17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ [3]
18 וישלחו־יד בשליחים ויתנום במשמר אשר לעיר׃
19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את־דלתי בית־הכלא ויוציאם לאמר׃ [4]
20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל־העם את־כל־דברי החיים האלה׃
21 והם כשמעם את־זאת באו אל־המקדש בהיות הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל־סנהדרין ואל־כל־זקני בני ישראל וישלחו אל־בית האסורים להביא אתם׃
22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃
23 באנו והנה בית האסורים סגור ומסגר והשמרים עמדים על־הפתח ונפתח ולא מצאנו בו אדם׃
24 ויהי כשמע נגיד המקדש וראשי הכהנים את־הדברים האלה ויהיו נבוכים עליהם ויאמרו מה־תהיה זאת׃
25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את־העם׃
26 וילך שמה הנגיד ומשרתיו ויקחם אך־לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלום׃
27 ויביאו אתם ויעמידום לפני סנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃
28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את־ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את־דמי האיש הזה׃
29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ [5]
30 אלהי אבותינו הקים את־ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על־העץ׃
31 את־זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת־תשובה לישראל וסליחת החטאים׃
32 ואנחנו עדיו על־אלה וגם־רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃
33 ויהי כשמעם ויגע בם עד נפש ויתיעצו להרוג אתם׃
34 ויקם בסנהדרין אחד מן־הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל־העם ויצו להוציא את־השליחים החוצה לזמן מעט׃ [6]
35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה־שתעשו להם׃
36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את־נפשו כאחד הגדולים וידבקו־בו כארבע מאות איש ויהרג ויתפרדו כל אשר־שמעו אליו ויהיו לאין׃
37 ואחריו קם יהודה הגלילי בימי המפקד ויסת עם רב אחריו וגם־הוא נהרג וכל אשר־שמעו אליו נפצו׃
38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן־האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם־מאת אדם היא תפר׃
39 ואם־מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן־תמצאו נלחמים את־האלהים׃
40 וישמעו אליו ויקראו את־השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃ [7]
41 ויצאו שמחים מלפני סנהדרין על־כי זכו לשאת על־שמו כלמה׃
42 ולא חדלו כל־יום ללמד במקדש ובבתים ולבשר את־בשורת ישוע המשיח׃