1 ויאמר הכהן הגדול האמת דברם׃
2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל־אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים טרם ישב בחרן׃
3 ויאמר אליו לך־לך מארצך וממולדתך ובא אל־הארץ אשר ארא׃
4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל־הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה כיום הזה׃
5 ולא נתן לו בה נחלה אף־לא מדרך כף־רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו בטרם היה־לו בן׃
6 ויאמר לו אלהים כי־גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
7 וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי־כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
8 ויתן־לו את־ברית המילה וכן הוליד את־יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את־יעקב ויעקב הוליד את־שנים עשר האבות׃
9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
10 ויצילהו מכל־צרותיו ויתן־לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על־מצרים ועל כל־ביתו׃
11 ויהי רעב על־כל־ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא־מצאו אכל׃
12 וישמע יעקב כי יש־שבר במצרים וישלח־שמה את־אבותינו בפעם הראשונה׃
13 ובפעם השנית התודע יוסף אל־אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃
14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל־משפחתו שבעים וחמש נפש׃
15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני־חמור אבי שכם׃
17 ויהי כאשר קרבה עת השבועה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
18 עד כי־קם מלך אחר אשר לא־ידע את־יוסף׃
19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו להשליך את־עלליהם אל־פני השדה לבלתי החיותם׃
20 בעת ההיא נולד משה ויהי־טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
21 וכאשר השלך אספה אתו בת־פרעה ותגדלהו לה לבן׃
22 וילמד משה בכל־חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
23 ובמלאת־לו ארבעים שנה עלה על־לבו לפקד את־אחיו בני ישראל׃
24 וירא איש אחד מכה חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את־המצרי׃
25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על־ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תכו איש את־אחיו׃
27 והמכה את־רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את־המצרי׃
29 ויברח משה על־הדבר הזה ויהי־גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך במדבר הר סיני בלבת־אש מתוך הסנה׃ [1]
31 וירא משה ויתמה על־המראה ובסורו לראות ויהי־קול יהוה אליו׃
32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ [2]
33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃
34 ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
35 הוא משה אשר כחשו־בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים־סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
37 הוא משה אשר אמר אל־בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם־המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם־אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו וימאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
40 ויאמרו אל־אהרון עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את־צבא השמים ככתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
43 ונשאתם את סכת מלכם ואת־כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר אשר עשה משה כתבנית אשר ראה כאשר צוה אתו המדבר אליו׃
45 ואבותינו לקחהו וגם־הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את־ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד־ימי דוד׃
46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
47 ושלמה בנה־לו בית׃
48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ [3]
49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי אמר יהוה ואי־זה מקום מנוחתי׃
50 הלא את־כל־אלה ידי־עשתה׃
51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם־אתם׃ [4]
52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף־המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
53 אתם אשר קבלתם את־התורה על־ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ [5]
54 ויהי כשמעם את־אלה ויגע בהם עד נפש ויחרקו עליו שניהם׃
55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את־כבוד אלהים ואת־ישוע נצב לימין האלהים׃ [6]
56 ויאמר הנני ראה את־השמים נפתחים ואת בן־האדם נצב לימין האלהים׃
57 ויזעקו קול גדול ויאטמו את־אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את־בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ [7]
59 ויסקלו את־אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את־רוחי׃
60 ויכרע על־ברכיו ויזעק קול גדול יהוה אל־תשמר להם את־החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃ [8]