1 ושאול גם־הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על־הקהילה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן־השליחים׃ [1]
2 ואנשים יראי אלהים נשאו את־אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃
3 ושאול החריב את־הקהילה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃
4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את־הדבר׃
5 ופילפוס ירד אל־עיר שמרון ויכרז להם את־המשיח׃ [2] [3] [4]
6 ויקשב המון העם לב אחד אל־אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את־האתות אשר עשה׃
7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות צעקה גדולה ורבים נכי אברים ופסחים ונרפאו׃
8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃
9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומבהיל את־עם שמרון באמרו על־נפשו כי גדול הוא׃
10 וכלם הקשיבו אליו מקטנם ועד־גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃
11 ויקשיבו אליו על־היותו מבהיל אותם בכשפיו ימים רבים׃
12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את־מלכות האלהים ואת־שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ [5]
13 ויאמן שמעון גם־הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את־האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו ויתמה׃
14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי־קבלה שמרון את־דבר האלהים וישלחו אליהם את־פטרוס ואת־יוחנן׃ [6] [7]
15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את־רוח הקדש׃
16 כי הרוח לא־צלחה עד־עתה על־אחד מהם והם רק־נטבלים לשם האדון ישוע׃
17 ויסמכו את־ידיהם עליהם ויקבלו את־רוח הקדש׃
18 ויהי בראות שמעון כי נתן רוח הקדש בסמיכת ידי השליחים ויבא לפניהם כסף׃
19 ויאמר תנו־נא גם־לי שלטן כשלטן הזה אשר יקבל את־רוח הקדש כל אשר־אשים עליו את־ידי׃
20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען אשר אמרת לקנות במחיר את־מתת האלהים׃
21 אין־לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃
22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל־האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃
23 כי־ראה אנכי כי־באת בידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃
24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל־יהוה לבלתי־בוא עלי דבר מכל אשר אמרתם׃
25 והמה העידו ודברו את־דבר יהוה וישובו ירושלים ויבשרו את־הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃
26 וידבר מלאך־יהוה אל־פילפוס לאמר קום לך הנגבה על־הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃
27 ויקם וילך והנה איש כושי סריס ושליט לקנדק מלכת־כוש וממנה על־כל־גנזיה אשר עלה אל־ירושלים להשתחות׃
28 ויהי בשובו והוא ישב על־מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃
29 ויאמר הרוח אל־פילפוס גשה והלוה על־המרכבה הזאת׃
30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את־אשר אתה קורא׃
31 ויאמר ואיככה אוכל ואין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃
32 וזה ענין הכתוב אשר קרא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא־יפתח פיו׃ [8]
33 בעצר משפטו לקח ואת־דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃
34 ויען הסריס ויאמר אל־פילפוס אשאלה ממך על־מי הנביא מדבר את־זאת על־נפשו או על־איש אחר׃
35 ויפתח פילפוס את־פיו ויחל מן־הכתוב הזה ויבשר אותו את־ישוע׃
36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל־מקום מים ויאמר הסריס הנה־מים מה־ימנעני מהטבל׃
37 (ויאמר פילפוס אם־מאמין אתה בכל־לבבך מתר־לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן־האלהים הוא)׃ [9]
38 ויצו להעמיד את־המרכבה וירדו שניהם אל־תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃
39 ויהי כי עלו מן־המים וישא רוח יהוה את־פילפוס והסריס לא ראהו עוד וילך לדרכו שמח׃
40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל־הערים עד־באו לקיסריה׃ [10]