1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקשׁ והנה־לקשׁ אחר גזי המלך׃
2 והיה אם־כלה לאכול את־עשׂב הארץ ואמר אדני יהוה סלח־נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃
3 נחם יהוה על־זאת לא תהיה אמר יהוה׃ [1]
4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באשׁ אדני יהוה ותאכל את־תהום רבה ואכלה את־החלק׃
5 ואמר אדני יהוה חדל־נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃
6 נחם יהוה על־זאת גם־היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃
7 כה הראני והנה אדני נצב על־חומת אנך ובידו אנך׃
8 ויאמר יהוה אלי מה־אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שׂם אנך בקרב עמי ישׂראל לא־אוסיף עוד עבור לו׃
9 ונשׁמו במות ישׂחק ומקדשׁי ישׂראל יחרבו וקמתי על־בית ירבעם בחרב׃
10 וישׁלח אמציה כהן בית־אל אל־ירבעם מלך־ישׂראל לאמר קשׁר עליך עמוס בקרב בית ישׂראל לא־תוכל הארץ להכיל את־כל־דבריו׃
11 כי־כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישׂראל גלה יגלה מעל אדמתו׃
12 ויאמר אמציה אל־עמוס חזה לך ברח־לך אל־ארץ יהודה ואכל־שׁם לחם ושׁם תנבא׃
13 ובית־אל לא־תוסיף עוד להנבא כי מקדשׁ־מלך הוא ובית ממלכה הוא׃
14 ויען עמוס ויאמר אל־אמציה לא־נביא אנכי ולא בן־נביא אנכי כי־בוקר אנכי ובולס שׁקמים׃
15 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל־עמי ישׂראל׃
16 ועתה שׁמע דבר־יהוה אתה אמר לא תנבא על־ישׂראל ולא תטיף על־בית ישׂחק׃
17 לכן כה־אמר יהוה אשׁתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על־אדמה טמאה תמות וישׂראל גלה יגלה מעל אדמתו׃