1 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃
2 ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל־עמי ישׂראל לא־אוסיף עוד עבור לו׃
3 והילילו שׁירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל־מקום השׁליך הס׃
4 שׁמעו־זאת השׁאפים אביון ולשׁבית ענוי־ארץ׃
5 לאמר מתי יעבר החדשׁ ונשׁבירה שׁבר והשׁבת ונפתחה־בר להקטין איפה ולהגדיל שׁקל ולעות מאזני מרמה׃
6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשׁביר׃
7 נשׁבע יהוה בגאון יעקב אם־אשׁכח לנצח כל־מעשׂיהם׃ [1]
8 העל זאת לא־תרגז הארץ ואבל כל־יושׁב בה ועלתה כאר כלה ונגרשׁה ונשׁקה כיאור מצרים׃
9 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השׁמשׁ בצהרים והחשׁכתי לארץ ביום אור׃
10 והפכתי חגיכם לאבל וכל־שׁיריכם לקינה והעליתי על־כל־מתנים שׂק ועל־כל־ראשׁ קרחה ושׂמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃
11 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשׁלחתי רעב בארץ לא־רעב ללחם ולא־צמא למים כי אם־לשׁמע את דברי יהוה׃
12 ונעו מים עד־ים ומצפון ועד־מזרח ישׁוטטו לבקשׁ את־דבר־יהוה ולא ימצאו׃
13 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃
14 הנשׁבעים באשׁמת שׁמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר־שׁבע ונפלו ולא־יקומו עוד׃