1 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שׁתין פתיה אמין שׁת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃
2 ונבוכדנצר מלכא שׁלח למכנשׁ לאחשׁדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שׁלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
3 באדין מתכנשׁין אחשׁדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שׁלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃
4 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשׁניא׃
5 בעדנא די־תשׁמעון קל קרנא משׁרוקיתא קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
6 ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שׁעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃
7 כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שׁמעין כל־עממיא קל קרנא משׁרוקיתא קיתרס שׂבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשׁניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
8 כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשׂדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃
9 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃
10 אנתה מלכא שׂמת טעם די כל־אנשׁ די־ישׁמע קל קרנא משׁרקיתא קיתרס שׂבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃
11 ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃
12 איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שׁדרך מישׁך ועבד נגו גבריא אלך לא־שׂמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃
13 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשׁדרך מישׁך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃
14 ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שׁדרך מישׁך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃
15 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשׁמעון קל קרנא משׁרוקיתא קיתרס שׂבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שׁעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישׁיזבנכון מן־ידי׃
16 ענו שׁדרך מישׁך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשׁחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך׃
17 הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשׁיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישׁיזב׃
18 והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהיך לא־איתינא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃
19 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשׁתנו על־שׁדרך מישׁך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שׁבעה על די חזה למזיה׃
20 ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשׁדרך מישׁך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃
21 באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישׁיהון וכרבלתהון ולבשׁיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא׃
22 כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשׁדרך מישׁך ועבד נגו קטל המון שׁביבא די נורא׃
23 וגבריא אלך תלתהון שׁדרך מישׁך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין׃
24 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃
25 ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שׁרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר־אלהין׃
26 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שׁדרך מישׁך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שׁדרך מישׁך ועבד נגו מן־גוא נורא׃ [1]
27 ומתכנשׁין אחשׁדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שׁלט נורא בגשׁמהון ושׂער ראשׁהון לא התחרך וסרבליהון לא שׁנו וריח נור לא עדת בהון׃
28 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שׁדרך מישׁך ועבד נגו די־שׁלח מלאכה ושׁיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שׁניו ויהבו גשׁמיהון די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון׃
29 ומני שׂים טעם די כל־עם אמה ולשׁן די־יאמר שׁלה על אלההון די־שׁדרך מישׁך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישׁתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה׃
30 באדין מלכא הצלח לשׁדרך מישׁך ועבד נגו במדינת בבל׃
31 נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשׁניא די־דארין בכל־ארעא שׁלמכון ישׂגא׃
32 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שׁפר קדמי להחויה׃
33 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושׁלטנה עם־דר ודר׃