1 אנה נבוכדנצר שׁלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃
2 חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משׁכבי וחזוי ראשׁי יבהלנני׃ [1]
3 ומני שׂים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשׁר חלמא יהודענני׃ [2]
4 באדין עללין חרטמיא אשׁפיא כשׂדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשׁרה לא־מהודעין לי׃
5 ועד אחרין על קדמי דניאל די־שׁמה בלטשׁאצר כשׁם אלהי ודי רוח־אלהין קדישׁין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃
6 בלטשׁאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישׁין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשׁרה אמר׃
7 וחזוי ראשׁי על־משׁכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שׂגיא׃
8 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשׁמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃
9 עפיה שׁפיר ואנבה שׂגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שׁמיא ומנה יתזין כל־בשׂרא׃
10 חזה הוית בחזוי ראשׁי על־משׁכבי ואלו עיר וקדישׁ מן־שׁמיא נחת׃
11 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃
12 ברם עקר שׁרשׁוהי בארעא שׁבקו ובאסור די־פרזל ונחשׁ בדתאא די ברא ובטל שׁמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשׂב ארעא׃
13 לבבה מן־אנושׁא ישׁנון ולבב חיוה יתיהב לה ושׁבעה עדנין יחלפון עלוהי׃
14 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישׁין שׁאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שׁליט עליא במלכות אנושׁא ולמן־די יצבא יתננה ושׁפל אנשׁים יקים עליה׃
15 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה בלטשׁאצר פשׁרא אמר כל־קבל די כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשׁרא להודעתני ואנתה כהל די רוח־אלהין קדישׁין בך׃
16 אדין דניאל די־שׁמה בלטשׁאצר אשׁתומם כשׁעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשׁאצר חלמא ופשׁרא אל־יבהלך ענה בלטשׁאצר ואמר מראי חלמא לשׂנאיך ופשׁרה לעריך׃
17 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשׁמיא וחזותה לכל־ארעא׃ [3]
18 ועפיה שׁפיר ואנבה שׂגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישׁכנן צפרי שׁמיא׃
19 אנתה־הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשׁמיא ושׁלטנך לסוף ארעא׃
20 ודי חזה מלכא עיר וקדישׁ נחת מן־שׁמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שׁרשׁוהי בארעא שׁבקו ובאסור די־פרזל ונחשׁ בדתאא די ברא ובטל שׁמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שׁבעה עדנין יחלפון עלוהי׃
21 דנה פשׁרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על־מראי מלכא׃
22 ולך טרדין מן־אנשׁא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשׂבא כתורין לך יטעמון ומטל שׁמיא לך מצבעין ושׁבעה עדנין יחלפון עליך עד די־תנדע די־שׁליט עליא במלכות אנשׁא ולמן־די יצבא יתננה׃
23 ודי אמרו למשׁבק עקר שׁרשׁוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שׁלטן שׁמיא׃
24 להן מלכא מלכי ישׁפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשׁלותך׃
25 כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃
26 לקצת ירחין תרי־עשׂר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃
27 ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃
28 עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שׁמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃
29 ומן־אנשׁא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשׂבא כתורין לך יטעמון ושׁבעה עדנין יחלפון עליך עד די־תנדע די־שׁליט עליא במלכות אנשׁא ולמן־די יצבא יתננה׃
30 בה־שׁעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשׁא טריד ועשׂבא כתורין יאכל ומטל שׁמיא גשׁמה יצטבע עד די שׂערה כנשׁרין רבה וטפרוהי כצפרין׃
31 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשׁמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שׁבחת והדרת די שׁלטנה שׁלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃
32 וכל־דארי ארעא כלה חשׁיבין וכמצביה עבד בחיל שׁמיא ודארי ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃ [4]
33 בה־זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃
34 כען אנה נבוכדנצר משׁבח ומרומם ומהדר למלך שׁמיא די כל־מעבדוהי קשׁט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשׁפלה׃