1 דברי קהלת בן־דוד מלך בירושׁלם׃ [1] [2]
2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
3 מה־יתרון לאדם בכל־עמלו שׁיעמל תחת השׁמשׁ׃
4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
5 וזרח השׁמשׁ ובא השׁמשׁ ואל־מקומו שׁואף זורח הוא שׁם׃
6 הולך אל־דרום וסובב אל־צפון סובב סבב הולך הרוח ועל־סביבתיו שׁב הרוח׃
7 כל־הנחלים הלכים אל־הים והים איננו מלא אל־מקום שׁהנחלים הלכים שׁם הם שׁבים ללכת׃
8 כל־הדברים יגעים לא־יוכל אישׁ לדבר לא־תשׂבע עין לראות ולא־תמלא אזן משׁמע׃
9 מה־שׁהיה הוא שׁיהיה ומה־שׁנעשׂה הוא שׁיעשׂה ואין כל־חדשׁ תחת השׁמשׁ׃
10 ישׁ דבר שׁיאמר ראה־זה חדשׁ הוא כבר היה לעלמים אשׁר היה מלפננו׃
11 אין זכרון לראשׁנים וגם לאחרנים שׁיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שׁיהיו לאחרנה׃
12 אני קהלת הייתי מלך על־ישׂראל בירושׁלם׃
13 ונתתי את־לבי לדרושׁ ולתור בחכמה על כל־אשׁר נעשׂה תחת השׁמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
14 ראיתי את־כל־המעשׂים שׁנעשׂו תחת השׁמשׁ והנה הכל הבל ורעות רוח׃
15 מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות׃
16 דברתי אני עם־לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל־אשׁר־היה לפני על־ירושׁלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושׂכלות ידעתי שׁגם־זה הוא רעיון רוח׃
18 כי ברב חכמה רב־כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃