1 אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשׂמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל׃
2 לשׂחוק אמרתי מהולל ולשׂמחה מה־זה עשׂה׃
3 תרתי בלבי למשׁוך ביין את־בשׂרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשׁר־אראה אי־זה טוב לבני האדם אשׁר יעשׂו תחת השׁמים מספר ימי חייהם׃
4 הגדלתי מעשׂי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃
5 עשׂיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל־פרי׃
6 עשׂיתי לי ברכות מים להשׁקות מהם יער צומח עצים׃
7 קניתי עבדים ושׁפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שׁהיו לפני בירושׁלם׃
8 כנסתי לי גם־כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשׂיתי לי שׁרים ושׁרות ותענוגת בני האדם שׁדה ושׁדות׃
9 וגדלתי והוספתי מכל שׁהיה לפני בירושׁלם אף חכמתי עמדה לי׃
10 וכל אשׁר שׁאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שׂמחה כי־לבי שׂמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי׃
11 ופניתי אני בכל־מעשׂי שׁעשׂו ידי ובעמל שׁעמלתי לעשׂות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השׁמשׁ׃ [1]
12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שׁיבוא אחרי המלך את אשׁר־כבר עשׂוהו׃ [2]
13 וראיתי אני שׁישׁ יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשׁך׃
14 החכם עיניו בראשׁו והכסיל בחשׁך הולך וידעתי גם־אני שׁמקרה אחד יקרה את־כלם׃
15 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם־אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שׁגם־זה הבל׃
16 כי אין זכרון לחכם עם־הכסיל לעולם בשׁכבר הימים הבאים הכל נשׁכח ואיך ימות החכם עם־הכסיל׃
17 ושׂנאתי את־החיים כי רע עלי המעשׂה שׁנעשׂה תחת השׁמשׁ כי־הכל הבל ורעות רוח׃
18 ושׂנאתי אני את־כל־עמלי שׁאני עמל תחת השׁמשׁ שׁאניחנו לאדם שׁיהיה אחרי׃
19 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישׁלט בכל־עמלי שׁעמלתי ושׁחכמתי תחת השׁמשׁ גם־זה הבל׃
20 וסבותי אני ליאשׁ את־לבי על כל־העמל שׁעמלתי תחת השׁמשׁ׃
21 כי־ישׁ אדם שׁעמלו בחכמה ובדעת ובכשׁרון ולאדם שׁלא עמל־בו יתננו חלקו גם־זה הבל ורעה רבה׃
22 כי מה־הוה לאדם בכל־עמלו וברעיון לבו שׁהוא עמל תחת השׁמשׁ׃
23 כי כל־ימיו מכאבים וכעס ענינו גם־בלילה לא־שׁכב לבו גם־זה הבל הוא׃
24 אין־טוב באדם שׁיאכל ושׁתה והראה את־נפשׁו טוב בעמלו גם־זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
25 כי מי יאכל ומי יחושׁ חוץ ממני׃
26 כי לאדם שׁטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושׂמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃