1 וירא העם כי־בשׁשׁ משׁה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃ [1]
2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשׁר באזני נשׁיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשׁר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃
4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשׂהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃
6 וישׁכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשׁו שׁלמים וישׁב העם לאכל ושׁתו ויקמו לצחק׃
7 וידבר יהוה אל־משׁה לך־רד כי שׁחת עמך אשׁר העלית מארץ מצרים׃
8 סרו מהר מן־הדרך אשׁר צויתם עשׂו להם עגל מסכה וישׁתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
9 ויאמר יהוה אל־משׁה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשׁה־ערף הוא׃
10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשׂה אותך לגוי גדול׃
11 ויחל משׁה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשׁר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שׁוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃
13 זכר לאברהם ליצחק ולישׂראל עבדיך אשׁר נשׁבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השׁמים וכל־הארץ הזאת אשׁר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
14 וינחם יהוה על־הרעה אשׁר דבר לעשׂות לעמו׃ [2]
15 ויפן וירד משׁה מן־ההר ושׁני לחת העדת בידו לחת כתבים משׁני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃
16 והלחת מעשׂה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃
17 וישׁמע יהושׁע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משׁה קול מלחמה במחנה׃
18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושׁה קול ענות אנכי שׁמע׃
19 ויהי כאשׁר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משׁה וישׁלך מידו את־הלחת וישׁבר אתם תחת ההר׃
20 ויקח את־העגל אשׁר עשׂו וישׂרף באשׁ ויטחן עד אשׁר־דק ויזר על־פני המים וישׁק את־בני ישׂראל׃
21 ויאמר משׁה אל־אהרן מה־עשׂה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃
22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃
23 ויאמרו לי עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשׁלכהו באשׁ ויצא העגל הזה׃
25 וירא משׁה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשׁמצה בקמיהם׃
26 ויעמד משׁה בשׁער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃
27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל שׂימו אישׁ־חרבו על־ירכו עברו ושׁובו משׁער לשׁער במחנה והרגו אישׁ־את־אחיו ואישׁ את־רעהו ואישׁ את־קרבו׃
28 ויעשׂו בני־לוי כדבר משׁה ויפל מן־העם ביום ההוא כשׁלשׁת אלפי אישׁ׃
29 ויאמר משׁה מלאו ידכם היום ליהוה כי אישׁ בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃
30 ויהי ממחרת ויאמר משׁה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃
31 וישׁב משׁה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשׂו להם אלהי זהב׃
32 ועתה אם־תשׂא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשׁר כתבת׃
33 ויאמר יהוה אל־משׁה מי אשׁר חטא־לי אמחנו מספרי׃
34 ועתה לך נחה את־העם אל אשׁר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם׃
35 ויגף יהוה את־העם על אשׁר עשׂו את־העגל אשׁר עשׂה אהרן׃