1 וידבר יהוה אל־משׁה לך עלה מזה אתה והעם אשׁר העלית מארץ מצרים אל־הארץ אשׁר נשׁבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃
2 ושׁלחתי לפניך מלאך וגרשׁתי את־הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃
3 אל־ארץ זבת חלב ודבשׁ כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשׁה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃
4 וישׁמע העם את־הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא־שׁתו אישׁ עדיו עליו׃
5 ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־בני־ישׂראל אתם עם־קשׁה־ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשׂה־לך׃
6 ויתנצלו בני־ישׂראל את־עדים מהר חורב׃
7 ומשׁה יקח את־האהל ונטה־לו מחוץ למחנה הרחק מן־המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל־מבקשׁ יהוה יצא אל־אהל מועד אשׁר מחוץ למחנה׃ [1]
8 והיה כצאת משׁה אל־האהל יקומו כל־העם ונצבו אישׁ פתח אהלו והביטו אחרי משׁה עד־באו האהלה׃
9 והיה כבא משׁה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם־משׁה׃
10 וראה כל־העם את־עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל־העם והשׁתחוו אישׁ פתח אהלו׃
11 ודבר יהוה אל־משׁה פנים אל־פנים כאשׁר ידבר אישׁ אל־רעהו ושׁב אל־המחנה ומשׁרתו יהושׁע בן־נון נער לא ימישׁ מתוך האהל׃
12 ויאמר משׁה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל את־העם הזה ואתה לא הודעתני את אשׁר־תשׁלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשׁם וגם־מצאת חן בעיני׃
13 ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃
14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃
15 ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה׃
16 ובמה יודע אפוא כי־מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשׁר על־פני האדמה׃
17 ויאמר יהוה אל־משׁה גם את־הדבר הזה אשׁר דברת אעשׂה כי־מצאת חן בעיני ואדעך בשׁם׃
18 ויאמר הראני נא את־כבדך׃
19 ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשׁם יהוה לפניך וחנתי את־אשׁר אחן ורחמתי את־אשׁר ארחם׃
20 ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי׃ [2]
21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על־הצור׃
22 והיה בעבר כבדי ושׂמתיך בנקרת הצור ושׂכתי כפי עליך עד־עברי׃
23 והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו׃