1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 בן־אדם הודע את־ירושׁלם את־תועבתיה׃
3 ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושׁלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃
4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא־כרת שׁרך ובמים לא־רחצת למשׁעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃
5 לא־חסה עליך עין לעשׂות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשׁלכי אל־פני השׂדה בגעל נפשׁך ביום הלדת אתך׃
6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃
7 רבבה כצמח השׂדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שׁדים נכנו ושׂערך צמח ואת ערם ועריה׃
8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרשׂ כנפי עליך ואכסה ערותך ואשׁבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃
9 וארחצך במים ואשׁטף דמיך מעליך ואסכך בשׁמן׃
10 ואלבישׁך רקמה ואנעלך תחשׁ ואחבשׁך בשׁשׁ ואכסך משׁי׃
11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך׃
12 ואתן נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשׁך׃
13 ותעדי זהב וכסף ומלבושׁך שׁשׁי ומשׁי ורקמה סלת ודבשׁ ושׁמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃
14 ויצא לך שׁם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשׁר־שׂמתי עליך נאם אדני יהוה׃
15 ותבטחי ביפיך ותזני על־שׁמך ותשׁפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־יהי׃
16 ותקחי מבגדיך ותעשׂי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃
17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשׁר נתתי לך ותעשׂי־לך צלמי זכר ותזני־בם׃
18 ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושׁמני וקטרתי נתתי לפניהם׃
19 ולחמי אשׁר־נתתי לך סלת ושׁמן ודבשׁ האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃
20 ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשׁר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃
21 ותשׁחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ [1]
22 ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את־ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃
23 ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃
24 ותבני־לך גב ותעשׂי־לך רמה בכל־רחוב׃
25 אל־כל־ראשׁ דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשׂקי את־רגליך לכל־עובר ותרבי את־תזנתך׃
26 ותזני אל־בני־מצרים שׁכניך גדלי בשׂר ותרבי את־תזנתך להכעיסני׃
27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפשׁ שׂנאותיך בנות פלשׁתים הנכלמות מדרכך זמה׃
28 ותזני אל־בני אשׁור מבלתי שׂבעתך ותזנים וגם לא שׂבעת׃
29 ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשׂדימה וגם־בזאת לא שׂבעת׃
30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשׂותך את־כל־אלה מעשׂה אשׁה־זונה שׁלטת׃
31 בבנותיך גבך בראשׁ כל־דרך ורמתך עשׂיתי בכל־רחוב ולא־הייתי כזונה לקלס אתנן׃
32 האשׁה המנאפת תחת אישׁה תקח את־זרים׃
33 לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשׁחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃
34 ויהי־בך הפך מן־הנשׁים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן־לך ותהי להפך׃
35 לכן זונה שׁמעי דבר־יהוה׃
36 כה־אמר אדני יהוה יען השׁפך נחשׁתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשׁר נתת להם׃
37 לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשׁר ערבת עליהם ואת כל־אשׁר אהבת על כל־אשׁר שׂנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך׃
38 ושׁפטתיך משׁפטי נאפות ושׁפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃
39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשׁיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃
40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃
41 ושׂרפו בתיך באשׁ ועשׂו־בך שׁפטים לעיני נשׁים רבות והשׁבתיך מזונה וגם־אתנן לא תתני־עוד׃
42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושׁקטתי ולא אכעס עוד׃
43 יען אשׁר לא־זכרתי את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרכך בראשׁ נתתי נאם אדני יהוה ולא עשׂיתי את־הזמה על כל־תועבתיך׃
44 הנה כל־המשׁל עליך ימשׁל לאמר כאמה בתה׃
45 בת־אמך את געלת אישׁה ובניה ואחות אחותך את אשׁר געלו אנשׁיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃
46 ואחותך הגדולה שׁמרון היא ובנותיה היושׁבת על־שׂמאולך ואחותך הקטנה ממך היושׁבת מימינך סדם ובנותיה׃
47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשׂיתי כמעט קט ותשׁחתי מהן בכל־דרכיך׃
48 חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשׂתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשׁר עשׂית את ובנותיך׃
49 הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שׂבעת־לחם ושׁלות השׁקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה׃
50 ותגבהינה ותעשׂינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשׁר ראיתי׃
51 ושׁמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותך בכל־תועבותיך אשׁר עשׂיתי׃
52 גם־את שׂאי כלמתך אשׁר פללת לאחותך בחטאתיך אשׁר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושׁי ושׂאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃
53 ושׁבתי את־שׁביתהן את־שׁבית סדם ובנותיה ואת־שׁבית שׁמרון ובנותיה ושׁבית שׁביתיך בתוכהנה׃
54 למען תשׂאי כלמתך ונכלמת מכל אשׁר עשׂית בנחמך אתן׃
55 ואחותיך סדם ובנותיה תשׁבן לקדמתן ושׁמרון ובנותיה תשׁבן לקדמתן ואת ובנותיך תשׁבינה לקדמתכן׃
56 ולוא היתה סדם אחותך לשׁמועה בפיך ביום גאוניך׃
57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשׁתים השׁאטות אותך מסביב׃
58 את־זמתך ואת־תועבותיך את נשׂאתים נאם יהוה׃
59 כי כה אמר אדני יהוה ועשׂית אותך כאשׁר עשׂית אשׁר־בזית אלה להפר ברית׃
60 וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃
61 וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃
62 והקימותי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה׃
63 למען תזכרי ובשׁת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשׁר עשׂית נאם אדני יהוה׃