1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 בן־אדם חוד חידה ומשׁל משׁל אל־בית ישׂראל׃
3 ואמרת כה־אמר אדני יהוה הנשׁר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשׁר־לו הרקמה בא אל־הלבנון ויקח את־צמרת הארז׃
4 את ראשׁ יניקותיו קטף ויביאהו אל־ארץ כנען בעיר רכלים שׂמו׃
5 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשׂדה־זרע קח על־מים רבים צפצפה שׂמו׃
6 ויצמח ויהי לגפן סרחת שׁפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושׁרשׁיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעשׂ בדים ותשׁלח פארות׃
7 ויהי נשׁר־אחד גדול גדול כנפים ורב־נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שׁרשׁיה עליו ודליותיו שׁלחה־לו להשׁקות אותה מערגות מטעה׃
8 אל־שׂדה טוב אל־מים רבים היא שׁתולה לעשׂות ענף ולשׂאת פרי להיות לגפן אדרת׃
9 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את־שׁרשׁיה ינתק ואת־פריה יקוסס ויבשׁ כל־טרפי צמחה תיבשׁ ולא־בזרע גדולה ובעם־רב למשׂאות אותה משׁרשׁיה׃
10 והנה שׁתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבשׁ יבשׁ על־ערגת צמחה תיבשׁ׃
11 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
12 אמר־נא לבית המרי הלא ידעתם מה־אלה אמר הנה־בא מלך־בבל ירושׁלם ויקח את־מלכה ואת־שׂריה ויבא אותם אליו בבלה׃
13 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת־אילי הארץ לקח׃
14 להיות ממלכה שׁפלה לבלתי התנשׂא לשׁמר את־בריתו לעמדה׃
15 וימרד־בו לשׁלח מלאכיו מצרים לתת־לו סוסים ועם־רב היצלח הימלט העשׂה אלה והפר ברית ונמלט׃
16 חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא במקום המלך הממליך אתו אשׁר בזה את־אלתו ואשׁר הפר את־בריתו אתו בתוך־בבל ימות׃
17 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשׂה אותו פרעה במלחמה בשׁפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשׁות רבות׃
18 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל־אלה עשׂה לא ימלט׃
19 לכן כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אלתי אשׁר בזה ובריתי אשׁר הפיר ונתתיו בראשׁו׃
20 ופרשׂתי עליו רשׁתי ונתפשׂ במצודתי והביאותיהו בבלה ונשׁפטתי אתו שׁם מעלו אשׁר מעל־בי׃
21 ואת כל־מברחו בכל־אגפיו בחרב יפלו והנשׁארים לכל־רוח יפרשׂו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃
22 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראשׁ ינקותיו רך אקטף ושׁתלתי אני על הר־גבה ותלול׃
23 בהר מרום ישׂראל אשׁתלנו ונשׂא ענף ועשׂה פרי והיה לארז אדיר ושׁכנו תחתיו כל צפור כל־כנף בצל דליותיו תשׁכנה׃
24 וידעו כל־עצי השׂדה כי אני יהוה השׁפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שׁפל הובשׁתי עץ לח והפרחתי עץ יבשׁ אני יהוה דברתי ועשׂיתי׃