1 ויהי דבר־יהוה אלי בשׁנה התשׁיעית בחדשׁ העשׂירי בעשׂור לחדשׁ לאמר׃
2 בן־אדם כתוב־לך את־שׁם היום את־עצם היום הזה סמך מלך־בבל אל־ירושׁלם בעצם היום הזה׃
3 ומשׁל אל־בית־המרי משׁל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שׁפת הסיר שׁפת וגם־יצק בו מים׃
4 אסף נתחיה אליה כל־נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃
5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם־בשׁלו עצמיה בתוכה׃
6 לכן כה־אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשׁר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא־נפל עליה גורל׃
7 כי דמה בתוכה היה על־צחיח סלע שׂמתהו לא שׁפכתהו על־הארץ לכסות עליו עפר׃
8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את־דמה על־צחיח סלע לבלתי הכסות׃
9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה׃
10 הרבה העצים הדלק האשׁ התם הבשׂר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃
11 והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשׁתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃
12 תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באשׁ חלאתה׃
13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי־עוד עד־הניחי את־חמתי בך׃
14 אני יהוה דברתי באה ועשׂיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שׁפטוך נאם אדני יהוה׃ [1]
15 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
16 בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃
17 האנק דם מתים אבל לא־תעשׂה פארך חבושׁ עליך ונעליך תשׂים ברגליך ולא תעטה על־שׂפם ולחם אנשׁים לא תאכל׃
18 ואדבר אל־העם בבקר ותמת אשׁתי בערב ואעשׂ בבקר כאשׁר צויתי׃
19 ויאמרו אלי העם הלא־תגיד לנו מה־אלה לנו כי אתה עשׂה׃
20 ואמר אליהם דבר־יהוה היה אלי לאמר׃
21 אמר לבית ישׂראל כה־אמר אדני יהוה הנני מחלל את־מקדשׁי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשׁכם ובניכם ובנותיכם אשׁר עזבתם בחרב יפלו׃
22 ועשׂיתם כאשׁר עשׂיתי על־שׂפם לא תעטו ולחם אנשׁים לא תאכלו׃
23 ופארכם על־ראשׁיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם אישׁ אל־אחיו׃
24 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשׁר־עשׂה תעשׂו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃
25 ואתה בן־אדם הלוא ביום קחתי מהם את־מעוזם משׂושׂ תפארתם את־מחמד עיניהם ואת־משׂא נפשׁם בניהם ובנותיהם׃
26 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשׁמעות אזנים׃
27 ביום ההוא יפתח פיך את־הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי־אני יהוה׃