1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃
3 כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃
4 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכושׁ בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃
5 כושׁ ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃
6 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה׃
7 ונשׁמו בתוך ארצות נשׁמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה׃
8 וידעו כי־אני יהוה בתתי־אשׁ במצרים ונשׁברו כל־עזריה׃
9 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כושׁ בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃
10 כה אמר אדני יהוה והשׁבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל׃
11 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשׁחת הארץ והריקו חרבותם על־מצרים ומלאו את־הארץ חלל׃
12 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשׁמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי׃
13 כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשׁבתי אלילים מנף ונשׂיא מארץ־מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃
14 והשׁמתי את־פתרוס ונתתי אשׁ בצען ועשׂיתי שׁפטים בנא׃
15 ושׁפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא׃
16 ונתתי אשׁ במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃
17 בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשׁבי תלכנה׃
18 ובתחפנחס חשׂך היום בשׁברי־שׁם את־מטות מצרים ונשׁבת־בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשׁבי תלכנה׃
19 ועשׂיתי שׁפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה׃
20 ויהי באחת עשׂרה שׁנה בראשׁון בשׁבעה לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
21 בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שׁברתי והנה לא־חבשׁה לתת רפאות לשׂום חתול לחבשׁה לחזקה לתפשׂ בחרב׃
22 לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושׁברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשׁברת והפלתי את־החרב מידו׃
23 והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות׃
24 וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושׁברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃
25 והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים׃
26 והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה׃